לפי הטור : טוב למי שמקדים לקום שיכוון לשעות שמשתנות המשמרות 

שהם -בשליש הלילה ולסוף שני שלישי הלילה, ולסוף הליל

 שבזמנים אלו הקדוש ברוך הוא נזכר על החורבן הבית ועל גלות ישראל 

שהם בין האומות,

והתפילה שיתפלל אדם באותה שעה על החורבן ועל הגלות רצויה וקרובה להתקבל.

לפי הבית יוסף : מה שאמרנו שלוש משמרות זה הלילה, 

ועל כל משמר ומשמר הקדוש ברוך הוא אומר אוי שחרבתי את ביתי וכו',

כתב הרא''ש על מסכת ברכות : וראוי לכל ירא שמיים שיהיה מיצר ודואג באותה שעה ולשפוך תחנונים על החורבן בית המקדש

כמו שנאמר ''קומי רני בלילה לראש אשמורות''.

לפי שולחן ערוך : המשכים להתחנן לפני בוראו,

יכוון לשעות שמשתנות המשמרות,

שהם -בשליש  הלילה ולסוף שני שלישי הלילה ולסוף התפילה, 

שהתפילה שיתפלל באותם שעות על החורבן ועל הגלות רצויה.

לפי מגן אברהם : המקובלים האריכו בענין תפילת חצות,

ויש אומרים : זמן בקשת רחמים הוא סוף הלילה,

ואני אכריע כי בחצות ראוי לבקש רחמים על כנסת ישראל ועל בניה,

ובסוף הלילה יבקש צרכיו ובבקשה זו צריכה להיות בנפילת אפיים,

ובגמרא במסכת ברכות דף ג : לתירוץ 1 -שנתן סימן לאמצע 

שאמצע זה חצות, משמע שעת רצון הוא,

ולתירוץ השני -לא משמע כן,

ובזוהר פרשת ויקהל עמוד שמב : שלעולם חישבנו הלילה ל-12 שעות 

בן בקיץ בין בחורף אפילו שלענין תפילה לא כן.

סעיף ג

לפי שולחן ערוך : ראוי לכל ירא שמיים שיהא מיצר ודואג על חורבן בית המקדש.

לפי מגן אברהם : כתב של''ה -שבכל סעודה יאמר על נהרות בבל,

ובשבת יאמר ''שיר המעלות בשוב השם את שיבת ציון וגומר את הפרק

 ואחר כוונת הלב הם הדברים.

לפי המשנה ברורה : והמקובלים האריכו מאוד בגודל מעלת קימת חצות כי רבה היא