"ואם בריאה יברא ה' ופצתה האדמה את פיה ובלעה אתם" וגו' (טז,ל). 'דרש רבא "אם בריאה יברא ה'” אם בריאה גיהנם מוטב, תהיה אם לאו יברא ה'. איני והא תניא: שבעה דברים נבראו קודם שנברא העולם,ואלו הן: תורה ותשובה גן עדן וגיהנם כסא הכבוד ובית המקדש ושמו של משיח, תורה דכתיב "ה' קנני ראשית דרכו" וגו', תשובה דכתיב "בטרם הרים יולדו ותחולל" וגו' "תשב אנוש עד דכא" וגו', גן עדן דכתיב "ויטע ה' אלקים גן בעדן מקדם" וגו', גיהנם דכתיב "כי ערוך מאתמול תפתה", כסא כבוד דכתיב "נכון כסאך מאז", בית המקדש דכתיב "כסא כבוד מרום מראשון", שמו של משיח דכתיב "יהי שמו לעולם" וגו'? אלא הכי קאמר: אי איברי ליה פומא מוטב, ואם לא יברא ה'. והכתיב "אין כל חדש תחת השמש"? הכי קאמר: אי הכא לא מקרב פומא להכא ליקרב' (נדרים לט,ב). והנה רש"י מפרש על הפס' 'יברא ה'-.. ורבותינו פירשו אם בריאה פה לארץ מששת ימי בראשית מוטב, ואם לאו יברא' ולכאורה זה נידחה בגמ'?- אלא כניראה כוונת רש"י לדברי היר' '..באותה שעה אמר משה רבון העולמים אם נברא לארץ פה מששת ימי בראשית הרי מוטב, ואם לאו יברא לה מעכשיו' (יר סנהדרין י,א) שזה ממש כדברי רש"י. אלא שאם כך מדוע רש"י העדיף את היר' על פני הבבלי?- בפשטות זה משום שפשט הפס' הוא בריאה חדשה, כמו שפרש"י 'ואם בריאה- חדשה' לכן העדיף להעמיד בבריאה חדשה, וזהו כיר' כיון שלבבלי זה אינה חדשה. אלא שבכ"ז קשה רושית הגמ' על דעה זו?- והנה במדרש רבה (שהוא מדרש ארץ ישראלי) נאמר מצד אחד 'אמר לו הקב"ה למשה מה אתה מבקש? אמר לפניו רבש"ע "אם בריאה" אם בראת פה לארץ הרי יפה, ואם לאו "יברא ה'” יברא לה עכשיו פה, אמר לו הקב"ה "ותגזור אומר ויקם לך" וכו' (במדבר רבה יח,יב) ומצד שני 'דרש רבא מאי דכתיב "אם בריאה יברא ה'”? אמר משה רבון העולמים אם בריאה גיהנם מוטב ואם לאו יברא ה'. למאי? אילימא למברייה ממש- והכתיב "אין כל חדש תחת השמש"? אלא לאקרובי פיתחא' (שם, כ'). ולא מובן, הרי אם מכירים בקושיא הזו כיצד לא הקשו זאת גם על ההסבר מקודם?- ניראה שתשובה לזה אפשר למצוא ברמז בדברי התנחומא 'דרש רבא מאי דכתיב "אם בריאה יברא ה'”? אמר משה לפני הקב"ה רבש"ע אם נברא גיהנם מוטב ואם לאו יברא, למאי אילימא למהדר למברייה ממש- והא כתיב "אין כל חדש תחת השמש"? אלא לאקרובי פתחא' (קרח סימן יא) שכניראה התנחומא בא לעקוף את קושית הגמ' על בריאת גיהנם שהרי ודאי ניברא, לכן הביא 'למהדר למברייה' לחזור ולברא, למקרה שלא נברא להיות עד אז.. לפי זה אפשר גם להבין את העמדת היר' , שהבבלי מעמיד על בריאת הגיהנם או פיו, שזה יצירה חדשה, אבל היר' מעמיד על בריאת פה לארץ, שלזה אין צורך ביצירה כיון שודאי שיש פה לארץ, שהרי 'ואמר רב יהודה בריא דרבי חייא: מיום שפתחה הארץ את פיה וקיבלתו לדמו של הבל שוב לא נפתחה.. איתיביה חזקיה אחיו: “ותפתח הארץ את פיה"? אמר ליה לרעה פתחה, לטובה לא פתחה' (סנהדרין לז,ב). מימלא בזה אין כל קושיא של "אין חדש תחת השמש" שהרי אין זה חדש, שלא כהסבר הבבלי שמעמיד על פה הגיהנם, שבזה לא מצאנו שקיים, ולכן בריאת פה הגיהנם הוא דבר חדש. אלא שלפי זה מהו 'ואם לאו יברא ה'' הרי ודאי שיש פה לארץ?- י"ל שהכוונה לפה במקום שכאן, או שודאי שיש פה אבל הוא לטובה, כאן מדובר על פה לרעה, שמשה מבקש שהפה יהיה מוכן גם לרעה, שבזה לא נחשב לעשיה חדשה. אי נמי- פתיחת פה אדמה אינו 'חידוש' כיון שמצוי שאדמה קורסת (=בולען) ולכן משה מבקש שיברא כאן פה, ואין בזה שום חידוש מיוחד חריג מהטבע. ניראה שאת שני הדברים, פה אדמה ופה גיהנם, משה ביקש, שהרי קרח טען נגד משה ונגד אהרן (ביר') ולכן כנגד משה שקיבל את התורה ובעקבותיו העולם עומד, נעשה פה לאדמה, וכנגד אהרן כה"ג שמכפר, נעשה פה לגיהנם כחוטאים.