התבוננות "מדוע דווקא" לפרשת שלח

יד,יח: ונקה לא ינקה, פוקד עוון אבות על בנים: ש: מדוע דווקא 'ונקה לא ינקה' ולא 'לא ינקה'? ת: התורה משתמשת בצורת הכפילות המוכרת לנו פעמים רבות להביע הדגשה במקום שיש ספק, ומביעה כאן את צורת ה"כפילות השלילית", דהיינו  להוראת השלילה הנחושה. גם אם היה אפשר לחשוב שה' ינקה במקרה של תשובה, או בגלל שהוא 'ארך אפים ורב חסד, נושא (סובל) עוון ופשע", התורה מציינת כי בעניין ה'נקה', הזיכוי המוחלט והמחילה מעונש, אין ניקוי כלל, והעונש יבוא בעתיד. אכן העונש על חטא המרגלים נמשך על פני 40 שנה, "על בנים, על שילשים ועל ריבעים". (ראה ביאורי בנושא "הכפילות החיובית": שמות כא,טו: ומכה אביו ואמו מות יומת: ש: מדוע דווקא 'מות יומת' (בכפילות) ולא 'יומת'? ת: בכל מקום בו התורה מכפילה את הפועל יש בו עניין מיוחד המצריך כפילות, והוא להסרת ספק. אם היה רק 'יומת' אפשר היה להסיק שיומת בידי שמים או בעתיד רחוק ולא מוגדר, ובאה התורה לציין שבמקרה של הכאת הורים אין כל דחייה ואין הקלה, אלא יש לבצע העונש מיד, כאילו הוסיפה התורה הדגשת יתר 'אכן יומת').