לכבוד יום הפטירה של הרב איסר זלמן מלצר זצ"ל, י כסלו,  נזכיר כמה סיפורים ממידותיו המיוחדות, תורתו, ויחסו למדינת ישראל ולצבא.

א. סיפור על מידותיו - מעשה והרב איסר זלמן הגיע לביתו יחד עם תלמידו שליווה אותו. הרב עמד סמוך לדלת, אך באופן מפתיע הוא לא נכנס הביתה, אלא הסתובב חזרה, והמשיך לטייל עם תלמידו ולשוחח עמו. לאחר שהלכו הלוך וחזור כמה פעמים, שאלו תלמידו מדוע הוא לא נכנס לביתו? השיב הרב: "כידוע לך האשה העובדת בביתי היא אלמנה. כאשר התקרבתי לדלת, שמעתי שהיא שרה ומזמרת לה להנאתה תוך כדי עבודתה. ברגע שאני אכנס לבית היא תפסיק לשיר, ואינני רוצה להפריע לה בשירתה" (בדרך עץ החיים עמוד 272). 

[במאמר מוסגר אציין ששמעתי מהרב אשר וייס שלאחרונה יצא איזה ספר ביוגרפיה על הרב איסר זלמן. שם מובא הסיפור הנ"ל בגרסה חדשה: הרב איסר זלמן לא רצה להיכנס לביתו כי הוא ידע שהעובדת שרה, וכדי שהרב לא ישמע שירת נשים לרגע קט, עד שהעובדת תשים לב שהוא נכנס ותפסיק לשיר, לכן הוא לא נכנס לביתו. עד כאן הגרסה החדשה. 

שאל הרב אשר וייס: מדוע החליטו עורכי הספר לעוות את הסיפור, ולכתוב אותו בגרסה חדשה ושטותית? מסתבר שלצערנו היום הרבה אנשים חושבים שהסיפור האמיתי שהרב איסר זלמן לא רצה לצער אלמנה אינו סיפור על גדול בישראל. לדעתם התנהגות טובה בין אדם לחברו היא לא דבר חשוב כל כך, ולכן המציאו גרסה חדשה שלדעתם מתאימה לגדול בישראל. אך האמת היא שזו הגדלות האמיתית - האכפתיות והרגישות בין אדם לחברו]

ב. עוד סיפור על מידותיו - שבועות מספר לפני פטירתו חשב הרב איסר זלמן שמן הראוי שיתחיל להתפלל במניין של ותיקין, וביקש מתלמידו להעיר אותו. לאחר שתלמידו העיר אותו לתפילה, ברגע האחרון חשב הרב שוב, והחליט שלא ללכת למניין ותיקין, אלא להתפלל במניין הקבוע שלו. לתמיהת תלמידו מדוע הוא שינה את דעתו? הסביר הרב איסר זלמן: המתפללים בבית הכנסת רגילים לראות אותי מדי יום, ואנו מאחלים אחד לשני בוקר טוב וכו. אם אפסיק להתפלל שם יהיו אנשים שתהיה להם עגמת נפש מכך שאינני מתפלל איתם. עדיף שלא אגרום להם צער, ואף שאפסיד תפילת ותיקין (שם עמוד 266).

ג. יחסו של הרב איסר זלמן למדינת ישראל - הרב איסר זלמן ראה במדינת ישראל את יד ההשגחה העליונה השומרת והמשגיחה על עם ישראל (שם, עמוד 461). ובזמן שעמד על הפרק אפשרות לייסד את מדינת ישראל על שטח חלקי ביותר, סבר שעדיף לקבל את הצעת החלוקה, ולייסד את מדינת ישראל שחיכינו לה אלפיים שנה, אף שאינו מושלם. 

כך אמר הרב הראשי רבי יצחק איזיק הלוי הרצוג בהספדו על הרב איסר זלמן: 

"בסיום דברי לא אמנע מלהביע מילים אחדות בנוגע להתקשרות נפשו של אותו גאון עולם וצדיק הדור ז"ל לציון בית חיינו. ידוע שהוא היה קשור בכל נימי נפשו לארץ הקודש כבר בהיותו בחור צעיר, תלמיד הישיבה בוואלזין וידוע שאחרי חתונתו השקיע את הנדוניה שלו ברכישת אדמה בחדרה. 

מה שאני אספר זוהי חוויה אישית בקשר לצד זה של אישיותו הגאונית והמוסרית המופלאה. מעשה זה היה דומני לפני שלוש עשרה שנה בערך. כשנשמעה לראשונה הצעה על דבר החלוקה ודובר אז על חלק זעום שכאילו עמדה ממשלת בריטניה להציע לפנינו בתור מדינת ישראל. אני הייתי אז נגד החלוקה והצטרפו אלי אישים ידועים בישוב שיזמו לצאת במחאה פומבית גדולה. לשם כך הוצע לכנס ישיבה חשובה של רבנים וב"ב בביתי. לפתע פתאום בא אלי הגאון ז"ל כשהוא כולו רועד בבקשה נפשית עמוקה שלא להמשיך בתנועה האנטי-חלוקתית ההיא. זכורני מקצת דבריו" "דבר שלא היה לישראל – כלומר מדינה – זה קרוב לאלפיים שנה, ועתה מציעים זאת לפנינו, אם כי במידה זעומה לעת עתה, נא ונא שלא לדחות. ניכר שזה מן השמים" (שם עמוד 458).

ד. התבטאויות של הרב איסר זלמן ביחס לצבא - הרב יהודה עמיטל, ראש ישיבת הר עציון, היה נשוי לנכדתו של הרב איסר זלמן. בהיותו חייל במלחמת השחרור כתב מאמר על החייל הדתי בצבא. המאמר הגיע לעיני הסבא של אשתו, הרב איסר זלמן. כך מובא בספר "באמונתו": 

"המאמר "דרכנו", או בשמו המלא: "לדרכו של החייל הדתי במלחמת הקוממיות", הפך למניפסט. הוא היה המאמר הפרוגרמטי-ההלכתי הראשון שבחן את צה"ל כצבא יהודי, ותכניו הותירו רושם עצום בעולם הישיבות ובציבור הדתי באותם ימים. יותר מכל מלמדת על כך תגובה אחת, תגובתו של הרב איסר זלמן מלצר למאמר: הוא בכה. כאשר שאלו אותו מקורביו מדוע הוא בוכה, הצביע על המאמר, ואמר: "עד עכשיו היה לנו אורח-חיים לחיי היום יום והלכות מלכים להלכתא למשיחא – בא יודל שלנו ומלמד אותנו שהלכות מלכים גם הם הפכו לאורח חיים!" דברים נרגשים אלו נאמרו על ידי ראש ישיבת "עץ חיים", אחד מגדולי הציבור החרדי באותם ימים". 

מסר הרב צבי יהודה קוק בשם הרב איסר זלמן שאין ברמב"ם שום הלכה לפטור בני ישיבות מצבא. דברי הרמב"ם בסוף הלכות שמיטה ויובל, הם דברי מוסר כלליים על "כל איש ואיש, מכל באי עולם". שימוש בדברי הרמב"ם האלו ביחס לתלמידי ישיבה, הוא עלבונה של תורה. אם כן, האם צריכים כולם להתגייס? זהו עניינם של ראשי הישיבות לדאוג לתקומתה של תורה, מפני שתפקידם הגדול ואחריותם הגדולה היא לעמוד על הקמת התורה בישראל והגדלת התורה בישראל" (שיחות תלמוד תורה ב, עמוד 69). 

ה. יחסו של הרב איסר זלמן לראי"ה קוק - פעם דיבר הרב איסר זלמן עם רבי חיים עוזר, והשיחה הגיעה לדבר על הרב קוק. אמר הרב איסר זלמן לרבי חיים עוזר: "אנחנו גדולים עד ידית הדלת של הרב קוק" (שבחי הראי"ה עמוד רב).

רבי שלמה זלמן אוירבך תלמידו של הרב איסר זלמן מלצר אמר שרבו הרב איסר זלמן היה חסיד של הרב קוק (ליקוטי הראי"ה ח"ג עמוד 104).

ו. פנינה על הדור של עיקבתא דמשיחא - חז"ל אמרו שפני הדור בעיקבתא דמשיחא כפני הכלב (סנהדרין צז.). הרב איסר זלמן מסר בשם רבי ישראל סלנטר שהפירוש הוא כך: הכלב רץ לפני העגלה. הרואה יוכל לטעות שהכלב הוא המורה את הדרך לעגלון והסוסים. מתי נודע האמת? כשיש צומת דרכים, והעגלון מוביל את הסוסים לדרך אחרת, ואז הכלב רץ אחרי העגלה. אלא שגם אז, מיד הכלב חוזר לרוץ לפני העגלה, ומטעה את הבריות כאילו הוא המנהיג ומורה הדרך. כך יהיה דרך פני הדור בעקבתא דמשיחא, שעזי פנים שבדור הם ילכו בראש, ולאיזה דרך שיהיה פני הדור יקפצו המה בראש להיות מנהיגים, כפי שבעוונותינו הרבים אנו רואים היום (מובא בעובר אורח לאדר"ת אות ז).

שנזכה ללמוד מתורתו, בספרו הלמדני "אבן האזל", וממידותיו התרומיות.