עד היכן חיוב נקיון הבית ערב שבת

נוהגים לנקות בערב שבת את הבית לכבוד שבת.

כשאני מנקה את המטבח ליבי נוקפי, שהרי מתחת לתנור והמקרר יש לכלוך, ויש לי הרגשה של רמאות שהרי הלכלוך מכוסה ולא רואים אותו, האם יש להרגשה זו אמת וצריך להזיז את התנור המקרר, המיטות, ולנקות מתחתיו משום כבוד שבת, או כיון שלא רואים את הלכלוך והבית נראה נקי, הוי כבוד שבת ולא צריך לחוש ליותר.

ונראה לפשוט ספק זה ממשנה במסכת תמיד:

פתחו של היכל, גבהו עשרים אמה ורחבו עשר אמות. (ועובי הפתח שש אמות – רבי עובדיה מברטנורא) וארבע דלתות היו לו, שתים בפנים (= בחלק הפנימי של עובי ההיכל) ושתים בחוץ (= בחלק החיצוני של עובי ההיכל), שנאמר (יחזקאל מא), ושתים דלתות להיכל ולקדש. החיצונות נפתחות לתוך הפתח לכסות עביו של כותל, והפנימיות נפתחות לתוך הבית (= לתוך ההיכל) לכסות (את קיר ההיכל) אחר הדלתות, שכל הבית טוח בזהב, חוץ מאחר הדלתות.

מבאר רבי עובדיה מברטנורא: וכשהן נפתחות מכסות חמש אמות מפה וחמש אמות מפה מרוחב כותל ההיכל בפנים, ושם לא היה הכותל טוח בזהב כמו שאר הבית, לפי שלא היה נראה.

מוכח שגם בבית המקדש שצפו את כולו זהב ליופי המקדש ומשום זה קלי ואנוהו, לא חששו לצפות במקום שאנשים לא רואים, ואע"פ שלמעשה המקום לא היה מצופה ולכאורה זה לא כבוד למקדש, ועוד, שהרי בלילה הקיר היה מגולה ולא הוי כבוד למקדש, אלא כיון שלעיני האדם הנכנס למקדש המקום היה נראה שכולו מצופה בזהב הוי זה קלי ואנהו וכבוד למקדש. ה"ה כאן כיון שלעיני אדם הבית נראה נקי, הוא מספיק ולא צריך לטרוח להזיז את התנור, המקרר, המטות וכו'.