"ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו המשל בכל אשר לו שים נא ידך תחת ירכי. ואשביעך בה' אלקי השמים ואלקי הארץ אשר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי יושב בקרבו. כי אל ארצי ואל מולדתי תלך ולקחת אשה לבני ליצחק" וגו' (בראשית כד,ב-ד). אברהם שולח את עבדו לקחת אשה ליצחק ומשביעו שלא יקח מבנות כנען. מה כ"ך רע בבנות כנען? מביא מרן גדול הדור הרה"ג חיים דרוקמן זצוק"ל זיע"א ('מעשי אבות – א', 'למה לא בנות כנען?') כמה הסברים: א. כיון שיש בקירבה למשפחת אברהם גיור, אז זכות זו ראוי לעשות קודם לקרובים יותר (כמו שבנתינה לעני הקרוב יותר קודם), ולכן שלחו למשפחתו (מדרש הגדול). ב. אם יתחתן עם מישהי מהאזור אז משפחתה תוסיף להשפיע עליה לרעה (רש"ר הירש). ג. בנות כנען מקולקלות בתכונות רעות, שזה גם ממשיך בתורשה (דרשות הר"ן). אולי מעבר לסיבה הפשוטה שבגללה ראוי שלא לקחת מבנות כנען אלא ממשפחתו (כל דעה ושיטתה), אולי יוצא מזה בעומק רמז לכוונותיו של אברהם, שעכשיו הולך להקים את בית יצחק שהוא ממשיך דרכו, ולכן זה בא לידי גילוי בצורה של חסד שזהו מהותו של בית אברהם (שהוא עמוד החסד, וכן בבנ"י אחד הסימנים זהו גומלי חסדים [יבמות עט,א]), לכן שולח למשפחתו כגילוי של חסד (שהם הקרובים אליו יותר ולכן ראוי לעשות עמם חסד בקרבתם אליו, שהיא תתגייר בכך). לכן אברהם לא רוצה שיקח אשה שיש בה מידות פגומות, כמו שיש בבנות כנען, כי זהו ההיפך מבית אברהם שבא להשפיע חסד ומידות מתוקנות בעולם (שאדם שעושה חסד יש בו מידות טובות). לכן גם לא רוצה בשל הקרבה למשפחת האשה שישפיעו עליה המשך רע, שבזה גם השפעה למידות רעות, כי גם ע"ז מקורה במידות מושחתות, פריצות ורוע. כך שיש בהכל גם קשור לגילוי חסד בעולם. נראה שבזה בא אברהם לגלות תיקון בעולם, מעבר לגילוי החסד בעצמו (שבזה בא לתקן את העולם) יש כעין רמז להמשך התיקון שהתגלה במבול, שאברהם למד לעשות חסד בעולם בעקבות שיחתו עם שם בן נח, שאמר לו שהצדקה היא היתה הזכות שהצילה אותם בתיבה (מדרש תהלים לז,א), כך שיש קשר לנעשה בתיבה. שאברהם בא להמשיך את גילוי התיקון שהחל בתיבה ולהגדילה עד תיקון כל העולם (אולי זה נרמז ב'עשרה דורות מנח ועד אברהם … עד שבא אברהם וקבל [עליו] שכר כולם' [אבות ה,ב], 'וקבל עליו שכר כולם – עשה מעשים טובים כנגד מה שהיה ראוי שיעשו כולם, לפיכך ניצולו כולם בזכותו' [ברטנורא]. שמעבר לפשט, אולי ע"ד הדרש מרמז שאברהם עשה מעשים טובים כנגדם, כעין שהוא ממשיך את גילוי הטוב שהיה צריך להיעשות מזמן נח והלאה, שזהו שכעין ממשיך ומגלה את הטוב שהחל בזמן נח). שכך במעשיו מתגלה כהמשך התיבה, ולכן מתנגד לקשר לבנות כנען (שחשב על זה ולכן לא רצה מהן, או שכך התגלגל כרמז במציאות) שכנען מגלה על הקלקול שנעשה לאחר התיבה, שחם חטא בתיבה (ששימש בתיבה; סנהדרין קח,ב), ואף אח"כ חטא בפגיעה בנח (שחם פגע בנח, או שכנען פגע [לפי הראב”ע בבראשית ט,כד]), כך שמתגלה בו כעין גילוי המשך של החוטאים לפני המבול (כעין שלא תוקן כראוי), לכן אברהם שבא להמשיך את התיקון שנעשה במבול לא רצה קשר אל בני כנען צאצאי חם. בפרט כאן שאברהם בא להתרבות בעולם הוא מתרחק מהגילוי שעשה אביהם של בני כנען, שסירס את נח כדי שלא יוליד עוד בן (סנהדרין ע,א; ב"ר לו,ה; שם, ז). בפרט שסירס כי פחד שיהיה ריב על השליטה בעולם כמו בקין והבל שרבו והתווכחו למי שייך העולם, שכל אחד רצה לעצמו, ואילו אברהם בא להקים בית שישפיע ויתן לאחר, שזה ההיפך ממחשבתו של חם (שחושב שכל אחד רוצה הכל לעצמו עד כדי מוות), ולכן לא רצה גילוי שקשור אליהם. שזה התגלה בכך שאברהם רצה בית של חסד, ולכן לא להיות קשור לבני כנען המושחתים במידותיהם. גם אברהם היה כעין מלך, שהיה אדם חשוב בעל נכסים ומכובד (והיה גם מטבע שלו [ב”ק צז,ב] כמו שיש למלכים), ולכן לא ראוי לקחת מבנות כנען שבזה הוא עושה ההיפך מדברי נח שקילל את כנען: "ויאמר ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו. ויאמר ברוך ה' אלקי שם ויהי כנען עבד למו" (בראשית ט,כה-כו), שלכן צריך שיהיו עבדים שלו, שקוללו שיהיו עבדים לבני שם, ולא שיקח מהם ליצחק ויהפכו להיות כמלכים; ובפרט שהוא בא כעין המשך של תיקון העולם שנעשה אצל נח, שבא להמשיך ולהשלים לתיקון העולם כולו, ולכן צריך להיות מחובר למתגלה מנח. אולי לכן השביע את העבד ב"אלקי השמים ואלקי הארץ", מעבר לפשט הפשוט, גם כעין רמז כנגד שהתגלה במבול אלוקות ה' בשמים ובארץ, שה' הביא את המבול מהתהום ומהשמים: "נבקעו כל מעינת תהום רבה וארבת השמים נפתחו" (בראשית ז,יא). אולי רמז אברהם שיש שלושה אבות לבנ"י שמתקנים את העולם, ויש שבעים נפש שיורדים למצרים (ששם יתרבו ויצאו כעם בנ"י שמתקנים את העולם כולו, את שבעים האומות), שזהו כנגד שבעים אומות (רש"י; דברים לב,ח) שיצאו משלושת בני נח (שהם אבותיהם, ולכן יש שלושה אבות בבנ”י כנגדם). הזירוז לנישואי יצחק והשליחה למשפחתו נעשה בעקבות העקידה (שאז גם נודע לו על הולדת רבקה): '"אחרי הדברים האלה ויגד" וגו' – בשובו מהר המוריה היה אברהם מהרהר ואומר: אילו היה בני שחוט כבר היה הולך בלא בנים, היה לי להשיאו אשה מבנות ענר אשכול וממרא. בשרו הקב"ה שנולדה רבקה בת זוגו, וזהו "הדברים האלה" הרהורי דברים שהיו ע"י עקידה' (רש"י; בראשית כב,כ). לכן נראה שיש בזה רמז שהעקידה היתה בהר המוריה, וזה סמוך להר המשחה, כעין רמז שהיונה הביאה לנח עלה של זית כרמז שהמבול הסתיים, ואת העלה הביאה מהר המשחה: 'רבי לוי אמר: מהר המשחה הביאה אותו, דלא טפת ארעא דישראל במבולא' (ב"ר לג,ו), כך שיש בעלה זית מהר המשחה רמז על שהסתיים התיקון במבול (שלכן המים ירדו), וזה גם מרמז שבא"י (שממנה העלה זית) לא היה מבול (כיון שלא היה מושחת), כך שהעלה זית כמרמז לעולם מתוקן; ממילא זה מרמז על ההמשך מהעקידה (שכהמשך מהעקידה בא לחתן את יצחק) שנעשה סמוך לאותו מקום – סמוך להר המשחה (שזה אותו אזור שניהם), שבא עכשיו אברהם להביא לתיקון העולם כנמשך מגילוי התיקון שנעשה אצל נח (שהיונה הביאה משם להראות שהתיקון במבול נשלם שלכן המים ירדו ויהיה אפשר תיכף לצאת), שזהו להקים את בנ”י שמתקנים את העולם, ע”י הבאת אשה ליצחק. אל העקידה הלכו אברהם יצחק ושני נעריו שהם אליעזר וישמעאל (רש"י; בראשית כב,ג), שאברהם חשב שהם ימשיכוהו (ישמעאל: בראשית יז,יח. אליעזר: בראשית טו,ג); כך שבהליכה לעקידה היה כעין בתיבה, שאברהם ראש המשפחה כעין נח, והשלושה שהתגלה בהם (לפחות זמנית מחשבה שהם) כעין ממשיכיו הם כעין שלושת ממשיכי נח – בניו. יצחק ניצל ממוות בעקידה, כעין שבתיבה ניצלו מהמוות שבמבול. בעקידה הוכח האמונה והדבקות בשלמות של אבותינו בה', ומזה כח שמתגלה אצלנו במקדש לחיבור לה': '"ה' יראה" – פשוטו כתרגומו, ה' יבחר ויראה לו את המקום הזה להשרות בו שכינתו ולהקריב כאן קרבנות. "אשר יאמר היום" – שאמרו לימי הדורות עליו בהר זה יראה הקב"ה לעמו' (רש"י; בראשית כב,יד). וממילא מזה השפעת קדושה לכל העולם, עד שלעתיד יעלו האומות לירושלים לשמוע את דבר ה' (ישעיהו ב,ג). שכך בא אברהם להעמיד את בית יצחק בנו ממשיכו, ולכן לא רצה שיתחתן עם בנות כנען שמקולקלים במידותיהם וממילא רחוקים מהקדושה (שדרך ארץ קדמה לתורה, שזהו היסוד לקדושה), וכן משפחתה תשפיע עליה להמשך קשר לע"ז שזה ההיפך מעבודת ה' וקרבנות המקדש שמקריבים לה'. והנה העקידה היא השורש למקום המקדש, והמקדש בפנימיותו זהו הארון שנמצא בקה"ק, לכן זה דומה לתיבת נח שהיא גילוי של כעין ארון הברית (כמובא בזוהר), וזה מלמד שנעשה מעמד קבלת שבע מצוות בן נח שזה הביא לחיבור קדושה לעולם (כמו שאומר מרן פאר הדור הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א ב'תורת המקרא' פרשת "נח"), כך שאולי ראה בזה אברהם שעכשיו בא להעמיד את המשך בנ"י שבאים לגלות קדושה בעולם לתיקונו השלם, כעין המשך לקדושה שנעשתה אצל נח בתיבה, אבל בשלמות גדולה הרבה יותר (שמקבלים את התורה כולה ובה מתקנים את העולם), שזה דרך ההמשכיות במקדש ששם הארון (ובתוכו הלוחות שזהו התורה [שכולה גנוזה בעשרת הדברות {יר' שקלים ו,א}]). לכן עכשיו בעקבות העקידה (שכמעט מת שם יצחק, ולכן עכשיו בא להביא לו אשה שיתחתן) שבא להקים את בנ"י שמגלים את דבר ה' היוצא מירושלים לתיקון העולם, כעין המשך מהמבול, הוא מביא אשה ליצחק שלא מבנות כנען הרעים, שהם רעים ומושחתים כאבותם (שפגע חם בנח ע"י שריבעו או סרסו) ויש בהם פגם בתיקון שבמבול, שחם חטא ששימש בתיבה (ואף מתגלה בהמשך קשרו לחטא בפגיעה בנח שהצילם במבול), ולכן לא ראוי להיות קשור אליהם בהקמת בנ"י שבאים לתקן את העולם, וזה עכשיו נעשה בהבאת אשה שממנה יעמיד את המשכו להקמת ישראל, ואילו אצל בני כנען מתגלה פגם בעניין התשמיש, שקשור לחטא ופגיעה בתיקון שבתיבה, ולכן לא רצה אברהם גילוי כזה שפוגם בהמשכו לתיקון העולם שממשיך מהנעשה אצל נח, שמחזק ומרבה את תיקון העולם עד לתיקון השלם.