בס"ד.ח' סיון תשע"ד

פרשת "בהעלותך"      מדוע יתרו חיבב את התורה?מדוע רות התגיירה?

     בחג השבועות קראנו את מגילת רות.מעניין מה גרם לרות לרצות להצטרף לעם ישראל (בנוסף לעובדה שהתחתנה עם מחלון,שהיה בנם של אלימלך ונעמי) והרי יכלה לשוב למואב כפי שעשתה ערפה?! בפרשת השבוע-פרשת "בהעלותך" מסופר על יתרו  כוהן מדין,שמשה מבקשו לבוא עם בני ישראל לארץ. בפרשת "תרו" (שמות י"ח) סופר שיתרו שמע את אשר אירע לעם ישראל ובא ביוזמתו למדבר ואף נתן עצה למשה.הוא החליט להתגייר,לאחר ש(לפי המדרש)בדק את כל סוגי העבודה הזרה שהיו קיימים בעולם והגיע למסקנה-בכוח השכל וההיגיון- שהיהדות היא הדבר הנכון.רות הגיעה ליהדות מכוח הרגש "ורות דבקה בה" (רות א',14).רות הלכה בעקבות צו הלב,בעקבות קול פנימי כפי שחנה סנש כתבה בשירה:"קול קרא והלכתי,הלכתי כי קרא הקול".הליכתה של רות מזכירה את הליכתו של אבר(ה)ם, שצווָה:"לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך" ואף הובטחו לו שבע הבטחות טובות אם יעשה זאת,אך בשונה ממנו- רות החליטה לעזוב את עמה וארצה וללכת עם נעמי ללא כל צו או הבטחה אלוקית.בועז אמר לה,בהערכה:"ותעזבי אביך ואמך וארץ מולדתך ותלכי אל עם אשר לא ידעת"(רות ב',11).היתה ברות נחישות ודבקות במטרה,היא סירבה להיפרד מנעמי ואמרה:"כי אל אשר תלכי-אלך... עמך- עמי ואלוקיך- אלוקי"(רות א',16).גם אצל יתרו מוזכרת בפרשת השבוע הליכה.משה אומר לו:"לכה אתנו" (במדבר י',29 ) ולאחר סירובו,מוסיף משה ואומר:"והיה כי תלך עמנו"...(במדבר י',32 ). לפי הדרש יתרו שב לארצו כדי לגייר את בני משפחתו שהתחברו לעם ישראל "ובני קיני חותן משה עלו מעיר התמרים את (=עִם) בני יהודה" (שופטים א',16)

       רות ויתרו וכמותם עוד אנשים רבים לאורך ההסטוריה בחרו בהצטרפות לעם ישראל ובקבלת התורה ונועם עול מצוות בהגיעם למסקנה שזו הדרך הנכונה,על אף הקשיים שבדרך והמאמצים שנדרשים לשם כך ככתוב על רות (רות א',18) :"כי מתאמצת היא ללכת אתה".הם שאלו את עצמם בודאי שאלות ואף השיבו תשובות ועשו מהלך אמיץ.אך גם אדם שנולד יהודי ואינו צריך לבחור להצטרף ליהדות, צריך לשאול את עצמו:"מה אהבתי תורתך"-למה אני אוהב את התורה?מה גורם לי לאהוב את התורה?במה אני אוהב את התורה? מה גורם לי לאהוב את המצוות?

הצעת תשובה:*בחג מתן תורה,ה' נתן לנו את התורה ואנו הסכמנו לקבלה.קיבלנו מתנה טובה שהיא ספר הוראות היצרן כיצד צריך,רצוי ונכון להתנהג.אם נתנהג בהתאם להוראות-יהיה טוב!    *התורה מורה לאדם כיצד עליו להתנהג (תורה=הוראה) אך גם מרוממת אותו מעל חיי החומר וגורמת לאדם להתעלות ולחוש טוב יותר עם עצמו.   *התורה קובעת לאדם גבולות ברורים,סדר,מסגרת,שליטה והתגברות על רצונו האישי (במקרים בהם הוא מנוגד לחוקי התורה) וכך האדם מתקרב לבורא העולם.   *התורה היא תורת חיים.הכלים הרגשיים,החשיבתיים,והתובנות שנרכשים במהלך של לימוד תורה נכון-הם רלבנטיים וחיוניים לכל תחומי החיים    *התורה מכילה סוגות שונות אף באותו ספר:סיפורת,הלכה,פרוזה ושירה,ובכל דבר יש רבדים רבים.יש פרד"ס (=פשט,רמז,דרש וסוד) ו"שבעים פנים" בכל פסוק.בכל פעם ניתן לגלות רובד נוסף,פירוש נוסף,רעיון נוסף.לכל דבר שקורה בחיים ניתן למצוא סיפור או פסוק מתאים בתנ"ך-לזמנים של שמחה וגם לדברים עצובים.לעתים האדם קורא קטע או פסוק וחש שזה בדיוק מתאים למה שקורה לו ואז-יש חיבור!התנ"ך כאילו מדבר אלי,ממש מכווָן אלי!   *לכל אדם יש אות בתורה ומצוה שהוא מתחבר אליה וצריך להתחיל ללמוד מה שקרוב ללבו של האדם וכאשר יחוש בעונג ובמתיקות של דברי התורה ימשיך ללמוד דברים נוספים.

*חיבור בין-דורי.אנשים בגילאים שונים יכולים ללמוד ביחד.סבים וסבתות יכולים לשוחח על דברים שבתנ"ך עם נכדיהם וניניהם  *חיבור כלל עולמי.אנשים במקומות שונים בעולם לומדים אותו "דף יומי",יהודי שואל יהודי אחר:באיזו מסכת אתה אוחז?וכבר יש נושא שיחה משותף שמעניין את שניהם

כיצד ניתן להתחבר לדברים הכתובים בתורה ולאהוב אותם ואף לגרום זאת לאחרים?

*לחשוב מה הדבר המסופר בפרק מסוים או בספר מספרי התנ"ך אומר לי.במה אני מתחבר לכך,כך שאחוש שהתורה קשורה אלי.כתוב בתהילים א',2:"כי אם בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה".תורתו-של מי?ניתן לומר שהכוונה לתורת ה' אך אפשר לומר שזו התורה של האדם,כשהוא מתחיל ללומדה זו תורת ה',אך עם הזמן היא הופכת לחלק מהאדם ונעשית לתורתו.

*ארגון לימוד משותף של "אבות ובנים" וכן "אמהות ובנות" או אף לצרף סבים וסבתות עם צאצאיהם,כי הדוגמא האישית חשובה מאוד וכאשר הילד רואה שההורה אוהב תורה ולומד תורה זה משפיע עליו.  *ניתן לקחת פעילויות כיפיות שונות וליישמן בקשר לתנ"ך,כגון:*חידות *חידון לפי א"ב בפרשה או בספר.   *קריאת שירים וסיפורים שנכתבו על הפרק/פרשה/מאורע:ניתן להאיר את המאורע  בעזרת שירים שכתבו משוררים שונים. * עיון בציורים או תחריטים שנעשו בהשראת המסופר.  *הליכה לבית התנ"ך בתל אביב ולמוזיאונים בהם מוצגות תערוכות שקשורות לתנ"ך.

*יצירתיות והבעה אישית:ניתן להביע את המסופר בציור,כתיבת שיר,בניית דבר מסוים שקשור לסיפור מחומרים שונים,כל אדם לפי כשרונותיו והעדפותיו.    *יצירת עיתון מהעבר (וקריאת שם לעיתון):ניתן לכתוב מעין עיתון על אירוע מסוים מהתנ"ך כשהכותרת  הראשית מובלטת ומכריזה על העניין העיקרי וכתבות נוספות מתארות זויות שונות.    *ניתן לקחת משחקים ידועים ואהובים וליישמם בקשר לתנ"ך,כגון:ארץ,עיר (חי,צומח,דומם,ילד,ילדה)-לפי ספר מסוים בתנ"ך, להכין משחק קלפים "רביעיות" בנושאים שונים מהתנ"ך    *המחזה:ניתן לעשות הצגה ,למשל כששמואל הולך משאול "ויחזק (מי החזיק?) בכנף מעילו (של מי?)-וייקרע")שמ"א ט"ו,26)אחד ישחק את תפקיד שמואל ומישהו אחר ישחק את תפקידו של שאול ובכל פעם תוצג אפשרות פירוש שונה.1.שאול החזיק את כנף מעילו של שמואל כדי לנסות לעכבו,שלא יילך 2 .שמואל החזיק את כנף מעילו של שאול כדי לסמל ,שכשם שנקרעה חתיכה מהמעיל- כך תיקרע מלכותו של שאול ממנו.3.שמואל החזיק את כנף המעיל של עצמו,כי אדם צדיק חס על ממונו ורכושו של חברו והוא לא היה קורע את מעילו של שאול ,אלא אם צריך לקרוע דבר מה,הוא יקרע את המעיל של עצמו. *טיולים בעקבות התנ"ך עם התנ"ך ביד. קריאת הפסוקים המתאימים למקום בו נמצאים והסברם.מרגש לחשוב שאנו מהלכים במקומות בהם הילכו בעבר אישי התנ"ך. ובעיקר:*רצון טוב,מוכנות ללימוד.הרב שלמה קרליבך זצ"ל אמר:"כשאני מקבל מכתב אהבה,אני קורא את המכתב פעם אחר פעם.כך יש ללמוד תורה,מכתב אהבה של הקב"ה אלינו".

ומבחינתנו- לתורה שניתנה באהבה יש להתייחס ב-אהבה.     שבת שלום!              עדנה ויג                             [email protected]