אחד ממוקדיה של עבודת יום הכיפורים בבית המקדש, הוא העבודה הנעשית בשני השעירים (ויקרא טז, ה-י): "וּמֵאֵת עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יִקַּח שְׁנֵי שְׂעִירֵי עִזִּים לְחַטָּאת.. וְנָתַן אַהֲרֹן עַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִם גּוֹרָלוֹת גּוֹרָל אֶחָד לַה' וְגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵל.. לְשַׁלַּח אֹתוֹ לַעֲזָאזֵל הַמִּדְבָּרָה".

לפנינו מעין טקס שבו, לפני הכהן הגדול מוצגים שני שעירים (עיזים), אשר יעדם הסופי מוכרע בהטלת גורל. דמו של האחד מוזה לפני ולפנים בקודש הקדשים, בעוד השעיר השני נשלח לעזאזל המדברה.

מה טיבו של טקס זה?

רמז על משמעות עבודה זו מצינו באחת מהלכותיה. המשנה במסכת יומא (ו, א) מציינת שעל שני השעירים להיות זהים מכמה בחינות: "שְׁנֵי שְׂעִירֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים, מִצְוָתָן שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶן שָׁוִין בְּמַרְאֶה, וּבְקוֹמָה, וּבְדָמִים, וּבִלְקִיחָתָן כְּאֶחָד".

לדברי המשנה, על השעירים להיות זהים לא רק במראם, אלא גם במחירם. זאת ועוד עליהם להיקנות יחד. השתדלות כה רבה שמטרתה להשוות בין השעירים ודאי נושאת מסר עמוק.

רבי שמשון רפאל הירש זצ"ל ראה בהלכה זו סמל לחופש בחירתו של כל אדם (רש"ר הירש על התורה טז, י): "שני השעירים האמורים כאן מתארים לפנינו שתי דמויות. בתחילה הם זהים בתכלית, אך דרכיהם נפרדות על סף המקדש. 'שְׁנֵיהֶן שָׁוִין בְּמַרְאֶה, וּבְקוֹמָה, וּבְדָמִים, וּבִלְקִיחָתָן כְּאֶחָד'. שניהם עומדים כאחד ובשווה.. בפני אותה הכרעה - בין "לה' " ובין "לעזאזאל", שניהם יכולים להיות כך או אחרת.. כל אחד מאיתנו הוא בבחינת "שעיר" ניתן לו כח ההתנגדות, והוא מוכשר להתנגד בעוז לכל דרישה שהוטלה על רצונו. ערכם המוסרי של חיינו תלוי באופן הפעלת כח זה. בידינו להיות בבחינת "שעיר לה' " - להתנגד לכל הגירויים הפנימיים והחיצוניים המפתים אותנו לסור מעל ה', או להיות בבחינת 'שעיר לעזאזאל' ".

ביום הכיפורים, יום התשובה, ממחישה לנו התורה כי ביכולתנו לבחור בטוב ולשוב בתשובה. על אף נטייתנו אל החומר, לכל אדם בחירה חופשית לגמרי לגבור על נטייה זו. רק בחירתו של האדם היא שתכריע את גורלו.

גם הרמב"ם התייחס בהרחבה לסוגיית הבחירה החופשית, והרמב"ם חוזר ומדגיש כי אין האדם נשלט בידי שום כוח חיצוני, בחירתו אינה מוגבלת או חלקית, אלא כולה בידיו (הלכות תשובה ה, א): "רשות כל אדם נתונה: אם רצה להטות עצמו לדרך טובה ולהיות צדיק - הרשות בידו, ואם רצה להטות עצמו לדרך רעה ולהיות רשע - הרשות בידו.. ואין לו מי שיעכב על ידו מלעשות הטוב או הרע".

שני השעירים בעבודת בית המקדש ביום הכיפורים, קוראים אל האדם ואומרים לו: "הכל תלוי בך ובהחלטתך. האחריות למעשיך מוטלת עליך מתוקף בחירתך החופשית, אין דבר המונע ממך להיטיב - התנער מחטאיך ובחר בטוב".

הרב אביחי קצין, מהספר: "ימים טובים - התבוננות במועדי השנה"