chiddush logo

לילה ללא שינה

נכתב על ידי הרב יוסי איתן, 28/5/2014

 רבים נוהגים כיום כחסידים הראשונים ועוסקים בתורה בליל חג מתן תורה. (אכן יש להיזהר כידוע ש"לא יצא שכרו בהפסדו"...)

"לילות לבנים" מוכרים גם לעוסקים ברפואה ולמשמשי החולים שאף שאינם עוסקים אז בתורה, מעשי חסד בידם, וגדול הלימוד משום שמביא לידי מעשה. נתייחס להיבטים הלכתיים הנובעים מערנות בלילה.

המעבר בין הלילה ליום מתרחש ב"עלות השחר" -הרגע בו עמוד האור הראשון מתחיל לבצבץ באופק המזרחי. רק חדי עין יבחינו בכך, אך שעון כולם יודעים לקרוא. יש שתי שיטות חישוב, ורובם מצדדים כשיטה המאוחרת (בשבועות תשע"ד: 4:08 בירושלים). עד שעה זו אפשר לאכול (ולהתפלל ערבית למי שהיה עסוק).

משעלה השחר ניתן לברך ברכות התורה וברכות השחר. כמעט כל ברכות ההשכמה יֵאַמְרו גם ע"י הניעור בלילה, משום שמבטאות הודאה כללית. הברכות שלגביהן ישנה ההתלבטות:

1.ברכת נטילת ידיים: מקובל לברך לאחר יציאה משירותים הנעשית לאחר עלוה"ש, וכרגיל בסמוך לברכת "אשר יצר". ומי שישן חלק מהלילה וקם עוד לפני עלוה"ש –רשאי לברך אז, כהרגלו בכל יום.

2.הברכות המבטאות מצב אישי: "אלוקי, נשמה" ו"המעביר שינה מעיני". הפוסקים הספרדים סוברים שרשאי לברך (בא"ח;כה"ח) וכן דעת ערוך-השלחן (מ"ו,י"ג) ולדעת המשנה-ברורה עדיף לשמוע ממי שישן ולצאת יד"ח (מ"ו,כ"ד).

3.דעות שונות ביחס לברכת התורה. שורש הדיון האם הברכה המתחדשת בכל בוקר נובעת מהיסח הדעת ששנת הלילה יוצרת (הרא"ש) או מהתחדשות היום והחובה להודות כל בוקר מחדש על שבחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו (ר"ת). לדעת הפוסקים הספרדים יש לברך, ולדעת האשכנזים עדיף שאחד מאלה שישנו (אפילו שעה קלה) יברך בקול ויוציא את כל הניעורים. ואם אין בנמצא, נהוג להסתמך על רעק"א ולברך אם ביום שלפני ישן שנת קבע (לפחות כמחצית השעה), שהרי איך יתכן שדווקא ב"האי יומא דקא גרים" לא יברכו בתורה תחילה?

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע