סיפורי בין אדם לחבירו !!!!
נכתב על ידי DL2000, 28/5/2014
עין טובה
בצעירותו היתה להרה"ק רבי
דוד מלעלוב זיע"א חנות, וכל אדם
שהיה נכנס לחנותו לקנות דבר מה,
היה רבי דוד מתחיל למנות את כל
החנוונים שבסביבתו שאפשר
להשיג גם אצלם את המצרך
המבוקש, והיה אומר להם: אצל
פלוני תוכל לקנות מצרך זה, גם
אצל אלמוני, ואם רצונך בכך
דוקא, תוכל לקנות אצלי. כאשר
בנו הרה"ק רבי משה זיע"א נשא
אשה, פתח אף הוא חנות. לאחר
זמן פתח מתחרה חנות דומה
בסמוך לו, והוא בא בדמעות
להתלונן אצל אביו. השיב לו אביו
בפליאה: וכי אין אתה מרוצה מכך
שגם יהודי אחר מפרנס את בני
ביתו באותה סחורה?
ואהבת לרעך כמוך
מסופר על הגה"ק רבי נתן אדלר
שנתכבד פעם אחת בסנדקאות,
בברית שנערכה בעיר אחת שהיתה
רחוקה מביתו מרחק רב. למרות
הקור העז והשלגים, יצא רבי נתן
לדרכו וזכה במצוה חשובה זו.
אחרי הברית חיפשו את רבי נתן
ואיננו. חיפשו אחריו בדאגה רבה,
ומצאו אותו עומד בחוץ כששיניו
נוקשות זו בזו מרוב קור, והוא
שומר על הסוס הרתום לעגלה
שהסיעה אותו. שאל אותו בעל
הברית: למה לא יכנס רבינו לבית
החם והנעים וישתתף בסעודת
המצוה? וכי מצא הרב שמץ של
פסול בביתי? ענה לו רבי נתן:
חלילה, פשוט ריחמתי על העגלון
שנשאר לעמוד בחוץ שומר על
סוסו, בעוד אני יושב בתוך הבית
החם. משום כך הצעתי להתחלף
איתו מעט. נכנסו בני הבית ואכן
מצאו את העגלון כשהוא ישן שנת
ישרים ליד התנור החם, אולם רבי
נתן לא הסכים בשום אופן להעיר
אותו. ורק אחרי שאחד מבני הבית
התעקש וביקש להחליף את הרב
על משמרתו, ניאות הרב להיכנס
לבית החם.
למנוע צער מאבא
הגאון רבי רפאל ברוך טולידאנו
זיע"א בהיותו בן תשע, חלה
במחלה קשה. הוא שכב במיטתו,
מתפתל בכאבים עזים, בוכה וגונח
מרוב יסורים. לפתע נכנס אביו
לחדר, לבקר אותו, בו ברגע פסק
הנער מבכיו. הידק את שפתיו
וחייך אל אביו. באותה שעה שהה
שם ידידו ורעו, הגאון רבי יוסף
משאש זצ"ל, שנדהם למראה
השינוי הכביר שחל בו. לאחר
שהאב יצא מהחדר, שבו הגניחות
והאנחות. שאל אותו רבי יוסף:
כיצד יכולת להחריש, אחר שסבלך
רב כל כך? ענה הנער בן התשע:
"לא רציתי לצער את אבא, האם
לא די בכך שאני סובל? לא רציתי
שגם לאבא יכאב"
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
