שרפת הארץ ביום שמחת תורה.

----------------------------------------.

 משקראתי כאן הרבה מילים על שרפת התלמוד בארץ נוכריה.

 נפשי חשקה לומר דברים מועטים .המעיקים עליי מני אז 

 מיום שרפה כואבת אחרת .

שרפת האדם והארץ ביום  - "שמחת תורה". [אשתקד]

השרפה אשר שרף ה' ביום שמחת תורה דאשתקד .

לא באה אלא בגלל שאנו אוחזים לא בתורה ולא בשמחה של אמת .

התורה שבידינו רוויה בסיגים ובטעויות ...........

 [קראו את מאות הרשימות שבכאן לדעת ולהתוודע אל חלקן]

 תורה זו שבידינו כיום ,אין היא יותר "פקעת אחת של אמת אחודה " .

כאותה התורה שקבלנו בסיני

 והחרד לדבר ה'  לא יתן לאירוע הנורא כאמור לחלוף בלוא 

 חקירה ודרישה : ליידע איפה אנו טועים .

כדי אותה השרפה הנוראה . 

[הבוערת עדיין באדם שבה וגם בשדותיה]

 

מציע לרב הנכבד ,במקום להתעסק בשרפת התלמוד ההיסטורית.

 לנסות לעסוק ולפענח את מסריה המהותיים והעכשויים של השרפה דהיום ,,.

 שהתרחשה כאמור ולא בכדי דווקא 

  ביום הקרוי בפינו  : "שמחת תורה".

 החרד לדבר ה' ,יחייב לתן את הדעת וכדי התייחסות תיאולוגית עמוקה:

להבין פשרם של דברים ומה ביקשה ההשגחה לאותת ולרמז לנו .

 .

אני בכל אופן עשיתי כן  בכוחותיי  הדלים :

וזה שעלה בידייי:

 בהיות והתורה שבידינו כאמור סטתה מהתורה המקורית והאמיתית.

 אין כל חפץ לשמיים בשמחהזו ועל תורה זו .וודאי לא כתחליף למהותו המקורית של זה החג על פי התורה - "יום שמיני עצרת". 

איפה נשמע כדבר הזה להזניח שם חג בתורה על מהותו המיוחדת......

 ולהמציא תחתיו שם ותוכן של חג אחר.

 מבלי משים, רוקנו מתוכן ומהות חג שבתורה לבנות לנו חג חליפי אחר .

שגם הסיג כאמור את גבולו של החג מהתורה.

ועד כדי דחיקה טוטאלית 

 בכלל מוזר ששמחת התורה שבכל יום ובכל שעה.

 בבחינת ?: "עבדו את ה' בשמחה" התרכזה  ככמוסה ביום אחד.

 

הנה כי כן, אם קולי היה נשמע . יש מיד להשיב לחג זה את ערכו ומהותו האחר:

 כ"יום שמיני עצרת" ......

ולחדול מלהפכו לחג של שמחה "מעושה".....

 הלוואי ויהא בכם העוז ואורך הרוח :

לא להקל באלה הדברים  .

 שלא לזלזל בהם ולא למוחקם או 

לבטלם על הסף.

משה אהרון