'עשרה נסים נעשו לאבותינו בבית המקדש: לא הפילה אשה מריח בשר הקדש, ולא הסריח בשר הקדש מעולם, ולא נראה זבוב בבית המטבחים, ולא ארע קרי לכהן גדול ביום הכפורים, ולא כבו גשמים אש של עצי המערכה, ולא נצחה הרוח את עמוד העשן, ולא נמצא פסול בעומר ובשתי הלחם ובלחם הפנים, עומדים צפופים ומשתחוים רווחים, ולא הזיק נחש ועקרב בירושלים מעולם, ולא אמר אדם לחברו צר לי המקום שאלין בירושלים' (אבות ה,ה). ראה הסבר מפורט למשנה זו ב'אבות לבנים' למרן גדול הדור הרה"ג חיים דרוקמן זצוק"ל זיע"א. הראשון שאצלו התגלה מקום המקדש הוא אברהם אבינו בעקידה, שאז גם ביקש שזה יהיה מקום המקדש: “ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה' יראה אשר יאמר היום בהר ה' יראה" (בראשית כב,יד). '"ה' יראה" - פשוטו כתרגומו: ה' יבחר ויראה לו את המקום הזה להשרות בו שכינתו ולהקריב כאן קרבנות. "אשר יאמר היום" - שיאמרו לימי הדורות עליו בהר זה יראה הקב"ה לעמו' (רש"י). העקידה היא הניסיון העשירי של עשרת ניסיונות אברהם (ואף במשניות בסמוך, במשנה ג, נאמר שאברהם התנסה בעשרה ניסיונות). אולי רמז שעשרת הניסים היו בזכות ניסיונות אברהם שכנגדם זכו אבותינו לעשרה ניסים במקדש. ישנם כמה דעות מהם הניסיונות של אברהם, ע"פ הרמב"ם הם: 'העשרה ניסיונות שנתנסה אברהם אבינו, כולם דבר הכתוב: האחד - הגירוש, באמרו יתברך "לך לך מארצך" (בראשית יב, א) וגו'. השני - הרעב אשר מצא בארץ כנען בבואו שם, והוא יעדו "ואעשך לגוי גדול" (בראשית יב, ב), וזה ניסיון גדול, והוא אמרו "ויהי רעב בארץ" (בראשית יב, י). והשלישי - חמס המצרים עליו, בהילקח שרה לפרעה. הרביעי - הלחמו בארבעה מלכים. החמישי - לקחו הגר לאשה, אחר שנואש מהוליד משרה. הששי - הוא המילה, אשר צווה בה בימי הזיקנה. השביעי - חמס מלך גרר עליו, בלקחו שרה גם כן. השמיני - גרש הגר, אחרי הבנותו ממנה. התשיעי - הרחקת בנו ישמעאל, והוא אמרו יתברך "אל ירע בעיניך על הנער" (בראשית כא, יב) וגו'. וכבר העיד הכתוב איך היה קשה בעיניו הדבר הזה, באמרו "וירע הדבר מאד בעיני אברהם" (בראשית כא, יא), אלא ששמר מצות השם יתברך וגרשם. העשירי - עקדת יצחק' (פירוש הרמב"ם, על משנה ג). הנס הראשון שאשה לא הפילה, כנגד ניסיון לך לך, שהדרך גורמת למיעוט בפו"ר (רש"י; בראשית יב,ב). הנס השני שבשר הקודש לא הסריח, כנגד הרעב, שכאשר הבשר מסריח הוא אינו ראוי לאכילה, ולכן כנגד רעב שאין מה לאכול. הנס השלישי שלא נראה זבוב בבית המטבחיים, כנגד הניסיון של מלחמת ארבעת המלכים, שהרגם כעין בית מטבחיים בו יש בהמות מתות (שזה היה אמור להביא זבובים; שכך למתים באים זבובים, וכך מן הסתם באו להרוגים במלחמת ארבעת המלכים). הנס הרביעי שלא אירע קרי לכה”ג, כנגד ששרה נלקחה לפרעה (המלך שהוא גדול עמו, כעין הכה”ג גדול הכהנים), אבל לא בא עליה (שלא פעל בקריו) וזה ביוה”כ שאז לא מקימים פו”ר (ולא ישנים יחד), שכך פרעה לא קרב אליה; וכן ה' הכה את פרעה שיקשה עליו התשמיש: 'במכת ראתן לקה שהתשמיש קשה לו' (רש"י; בראשית יב,יז). הנס החמישי שלא כיבו גשמים את האש של עצי המערכה, כנגד לקיחת הגר, שאברהם רצה בשרה אשתו שממנה יקים את העם הנבחר לה', לכן זהו כמו אש הקודש של עצי המערכה, כנגד בנ"י שאנו מקדשים את העולם ומגלים בעולם את שם ה' (וה' משול כאש [דברים ד,כד]), ע"י שמירת תורתו (שמשולה כאש [ירמיהו כג,כט]); שלקיחת הגר במקום שרה שתלד לו זה כעין הגשמים שבאים לכבות את האש. הנס השישי שלא נצחה הרוח את עמוד העשן כנגד ניסיון המילה, שהסתכן בנפשו במילה, ולכן זה כעין קשור לנעשה בהקרבה במזבח – לכעין קרבן שמומת; וכן המילה שנעשה בגופו חמורה מהקרבת קרבן (ב"ר מח,ה). והעשן עלה ישר למעלה, כעין שלא זז מעשיית רצון ה' על אף עצות שנים מקרוביו שלא למול (תנחומא “וירא” סימן ג), שזה כעין רוח שניסתה להזיזו, המחשבה שלהם (רוחם) שניסתה להזיזו מלעשות ישר כרצון ה' (על השאלה מה בכלל היה מקום להתייעץ הרי ה' אמר לו למול, ראה ב'תורת המקרא', “וירא", למרן פאר הדור הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א). אולי גם במילה יש כאב צריבה כעין שריפה, ולכן כעין עשן שריפה, ויש קשר לרוח שלא מפזרת – שלא פוגעת בעשן, רמז שבמילה יש קשר לרוח, שרוח צפונית מועילה לריפוי המילה, שלכן במדבר לא מלו כי לא נשבה להם רוח צפונית (יבמות עב,א) [וכן קודם אמרנו ששרה כרומזת לעצי המערכה כביטוי להבאת בנ”י, ממילא כאן שמל ובעקבות זה נולד לו יצחק (שנאמר לו הציווי על המילה וביחד עם זה נאמר לו שיוולד לו יצחק [בראשית יז]; כיון שסומן במילה להקמת בית ישראל) אז זה מתגלה בעשן שמהשריפה במזבח]. הנס השביעי שלא נמצא פסול בעומר ובשתי הלחם ולחם הפנים זה כנגד לקיחת שרה ע"י אבימלך, שלחם מרמז על אישות (רש"י; בראשית לט,ו) [העומר הוא בלילה של סולת עם שמן שזה כעין בצק של לחם; וכן הוא היה מתיר את השימוש בתבואה החדשה, שמאז עשו לחמים מהתבואה החדשה]. הנס השמיני שעומדים צפופים ומשתחוים רווחים כנגד גירוש הגר, כעין שקודם היתה בבית שכך כרמז שיש כביכול צפיפות (אע"פ שלא היה צפוף, אלא כעין שאם היו במקום קטן היה צפוף; וכן שרה לא רצתה שהגר תהיה שם ולכן כאילו לא נוח לה שהיא שם – כעין צפוף), והמשתחווים רווחים שבגילוי של כניעה לעשיית רצון ה' (שמשתחווה ככניעה לפני ה', וכנגדו אברהם שמע לשרה, שזהו עשיה כרצון ה') נעשה רווח, שהגר גורשה ואינה בבית יותר. הנס התשיעי שלא הזיק נחש ועקרב, זה כנגד גירוש ישמעאל שניסה להזיק ליצחק, שניסה להרגו (ב"ר נג,יא). הנס העשירי שלא אמר אדם שצר לו המקום ללון בירושלים, כנגד עקידת יצחק, שזה היה במקום המקדש (שזה בירושלים), ונעקד על המזבח כעין אדם ששוכב על מיטתו.