מנהגי אבלות בימי הספירה
פעם שמעתי סברה שיהודי תימן לא צריכים לנהוג במנהגי האבלות של ספירת העומר היות שהם היו בתימן בזמן בית שני, הזמן בו חיו רבי עקיבא ותלמידיו.
אכן, רבי שלמה עדני בעל ה "מלאכת שלמה" על המשנה-שזכה שפירושו על המשנה יופיע במשניות וילנא על אף שהוא תימני-מעלה סברה שיהודי תימן בתחילת ימי בית שני לא נענו לקריאתו של עזרא לעלות ארצה ונשארו בתימן.
גם אם הסברה הזו נכונה-ברור שמנהגי האבלות חלים גם על יהודי תימן, מנהגי האבלות אינם לזכר מאורע פרטי או משפחתי, הם לזכר אסון בין לאומי של מיתת גדולי ישראל שהביאה לכך שהעולם היה למשך תקופה מסוימת שומם מתורה, וממילא גם מי שלא חי בארץ באותה תקופה-צריך לנהוג במנהגי האבלות.
אולם מסיבה אחרת המקור למנהגי האבלות עמום-אינו מופיע בגמרא אפילו בתור מנהג שאחד מחכמי הגמרא נהג בו באופן פרטי, בגמרא מופיעים בכמה מקומות מנהגים שנהג בהם אדם פרטי והתקבלו בהמשך הדורות בכלל ישראל, לא כן במנהג שלפנינו.
