מפירוש רש"ר הירש לתורה – פרשת שמיני

ויקרא ט,ב: וַיֹּאמֶר אֶל-אַהֲרֹן, קַח-לְךָ עֵגֶל בֶּן-בָּקָר לְחַטָּאת וְאַיִל לְעֹלָה--תְּמִימִם; וְהַקְרֵב, לִפְנֵי יְהוָה: האם לקרבן החטאת והעולה יש קשר לחטא העגל ולהקמת המשכן? רש"ר הירש: "יש קשר עמוק בין חטא העגל להקמת המשכן. חטא זה אירע בין הציווי על הקמת המשכן לבין קיום ציווי זה בפועל, והוא מהווה הוכחה היסטורית לדורות עולם על עצם הצורך בכפרה על העם ועל הכהנים ... (חטא העגל) – העגל לחטאת והאיל לעולה ... ברגע של חולשה הוא (אהרן) נפל ... מכאן ואילך הוא מקבל על עצמו לדבוק תמיד בגבהי המזבח הנשגבים של ייעודו (חטאת), וללכת תמיד לפני העם להראותם הדרך המוליכה אל ה' (עולה)".

ט,כא-כב: וְאֵת הֶחָזוֹת, וְאֵת שׁוֹק הַיָּמִין, הֵנִיף אַהֲרֹן תְּנוּפָה ... וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת-יָדָו אֶל-הָעָם, וַיְבָרְכֵם: מה הקשר בין הנפת החזה והשוק לבין ברכת אהרן? רש"ר הירש: "האדם השמח באושרו לפני ה' מקדיש לו את כל מחשבותיו ושאיפותיו (חזה) ואת כל כוחו וחשיבותו החומריים (שוק). את כל אלה מקדיש הוא לה' ולמטרות הציבור שה' קבע (תרומה ותנופה) ... לזה מצטרפת עתה ברכת כהנים, ללמדנו שרק בזכות הכרה זו ימשיך האדם להתברך בביטחון חומרי (יברכך וישמרך), במתנות רוחניות (יאר ויחנך) ובשלמות הנובעת מצירוף שני אלה (ישא וישם לך שלום)".

י,ב: וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי יְהוָה, וַתֹּאכַל אוֹתָם; וַיָּמֻתוּ, לִפְנֵי יְהוָה: מה משמעות מותם של שני בני אהרן? רש"ר הירש: "בעבודת הקורבנות אין מקום לשרירותיות סובייקטיבית. אפילו קורבנות נדבה חייבים להיעשות בצורות שנקבעו להם ... קורבנות שאדם בדה מליבו יחתרו תחת אותה האמת עמה שהקורבן אמור לייצג ... עתה אנו מבינים את מות בני אהרן. מיתתם בעת חנוכתו הראשונה של המקדש מהווה אזהרה לכל הכוהנים שלעתיד ... ביהדות, תפקיד הכהן אינו להנהיג חידושים בעבודה, אלא לעשות את רצון ה' ... בני אהרן מתו משום שנישבו על ידי התרוממות הרוח שבליבותיהם ... (הלקח:) ראו את עצמכם רק כמשרתי המקדש, וכמורי התורה ומקיימיה".

יא,מג: אַל-תְּשַׁקְּצוּ, אֶת-נַפְשֹׁתֵיכֶם, בְּכָל-הַשֶּׁרֶץ, הַשֹּׁרֵץ: מהו 'שקץ'? רש"ר הירש: "'שקץ' מורה על הפכם של הדברים המוסריים. נמצא שאנו מוזהרים כאן שלא לאפשר לנפשותינו להיעשות 'שקץ' ... טבענו חייב לאפשר לנו להפוך לדומים לאותה הוויה ולהיות שייכים אליה".

יא,מו: זֹאת תּוֹרַת הַבְּהֵמָה, וְהָעוֹף, וְכֹל נֶפֶשׁ הַחַיָּה, הָרֹמֶשֶׂת בַּמָּיִם; וּלְכָל-נֶפֶשׁ, הַשֹּׁרֶצֶת עַל-הָאָרֶץ: מה טעם כל הלכות מאכלות אסורות? רש"ר הירש: "טעם ההלכות האלה אינו בריאות הגוף, אלא הישרות המוסרית של נפשותינו ... להבטיח את בריאותן הרוחנית והמוסרית של נפשותינו ... ייעודנו: אנו חייבים לקיים את גופנו הגשמי על השביל הצר של טהרה חיה, וזה מה שיאפשר לגוף להיות עבד נאמן של החלק האצילי יותר של הוויתנו".

שבת שלום, שבת של התעלות, ברכה, ציות לה', מוסריות וישרות, ושישוחררו כל החטופים, אורן.