הדם- הוא האור האדום ברמזור הקורבנות .

-------------------------------------------------------------.

 תקוותו של הקב"ה להתנערות עמו מהתורה הנפסדת של הקורבנות .

 היא בהילת הסמל סביב הדם, שנאסר באכילה של האדם

 ודוק גם של אש הקורבנות 

 שהוא נקבע לא פעם בתורה  : כנ"פש" וככזה אסור הוא במאכל .

 ואם הדם הוא הנפש גם שפיכתו באמצעות הקורבן היא מעשה - לא פחות 

של איבוד נפש

 גם של בהמה.

 לכן, אין הדם מוקרב אלא הוא הופך כאמור לרמזור אדום של תורת הקורבנות.

 ייעודו הוא, להמכתים את המזבח .שכולם יראו  מה מחירו של המזבח ....

 ושלעתיד עת נתקרב לעת של ומלאה הארץ דעה את ה' , נלמד סוף סוף  להבין זאת .

 ונעשה הכל לביטול רעיוני תורת הקורבנות בבחינת :

"חסד חפצתי ולא זבח" . [הנביא]

וככן לא ציוויתים ביציאת מצרים על עולה וזבח  [הנביא]ועוד.

 והנה ככל שהזמן מתקדם נערם עוד ועוד אור אלוקי .

 ששלומי אמוני ישראל מתעלמים ממנו, או לא משכילים לחוש בו .

 ולדידם  מה שהיה הוא אך שיהיה ודורשים גם את עניין איסור אכילת הדם  

בדרושים מדרושים שונים  ומפולפלים .

 לאלה קשה המחשבה שיש ויסודות בתורת ישראל  שיתפרשו בשונה ואחרת ממה שהורגלו.

 שלעתיד תורת הקורבנות שבתורה תקבל "טוויסט" רעיוני מופלא ...

 ואזיי ימצא ששום דבר חלילה 

 לא נמחק מהתורה. 

שהתורה "פנינה" שככל שמופנית היא לאור מזויות שונות 

מאירה היא באור נוסף של עולמות שונים

והיה אם יש קורא לדברים והיה בהם שביב של קורת רוח ו/או יישוב הדעת, אנא חמישה לצדקה כי ממנה תוצאות חיים של גאולה.

 והאומר דבר בשם אומרו גם הוא רוכש מניה : ממניות  גאולת העולם.

משה אהרון