דין רודף שמושלך אחר גיווכם.

-------------------------------------.

 ממלחמת עמלק לימדה התורה כי לקרב - למלחמה, יש לשלוח דווקא יראי ה' נבחרים .

 שאמר משה ליהושוע  : "בחר לנו אנשים....".

במילים אחרות ,דווקא בני הישיבות וחובשי הכוללים  הם שצריכים להיות בחזית המלחמה.

 שכך יש סבירות רבה יותר שיהיו פחות הרוגים .

 שמידת הדין ביחס אליהן מתונה יותר לאור הרקע האמוני וצדקני שלהם......

 וכך ללא ספק המחיר - מחיר ההרוגים היה קטן יותר.

 וכך מתקיים למעשה דין רודף כנגד כל אותם  המונעים מבני ישיבות וכוללים מלהתגייס, שהרי כאמור תוצאת מעשיהם הינה הרג מיותר של חיילים.

 זאת ועוד יש גם פן נוסף לדברים : 

מפרשת אברהם וסדום למדנו : כי יש ומעט צדיקים מצליחים גם להציל את הכלל  . וכך אם באמת בני הישיבות בלימודם שומרים על החיילים, הרי שהדבר הזה יתקיים אך ורק  באותם דפוסים שהתורה התוותה. איפה ראיתם מקור מקראי לכך שחלק נלחמים וחלק משתמטים בטענה כי הם נועדו להיות ספונים באוהלם ללמוד תורה בעבור שמירתם של אחיהם הלוחמים .

 ההפך, משה לעניין בני גד וראובן לא היה מוכן בשום פנים ואופן להסתפק בנוסחה זו  .....

 והנה הנורא מכל הוא,  חילול  התורה הנגזר מהשקפה נלוזה זו, שהרי מהמשכן למדנו את סוד הכרובים כי הם סוככים בכנפיהם על הארון ותכולתו ,רק בתנאי שהם לא מפנימים עורף זה לזה.

 אלא תמיד פניהם איש אל אחיו........ וכך ביקשה התורה להנחיל מסר זה לעם ישראל . שהרי בעליה לרגל היו גוללים את פרוכת המסך להיותם של כלל העולים חשופים לזה המסר ולזה המראה

 והנה קמה תרבות אנשים רעה ,בטענה לשמור התורה [לפרוס כנפיים על הארון].

 תוך הפניית עורף לאחיהם .ולא עוד שבתקופת מלחמה כה קשה.

 בעידן כה קשה של מצוקה קשה של חוסר בחיילים ובלוחמים .

 ולוואי ותתעשתו לשנות כיוון וגישה. 

לצערי מאסון מירון ואי לקחית אחריות של המנהיגות החרדית .

 אישית אין בי תקווה רבה.

 ובכל זאת למען ה'  שבו שבעה נקיים ושנו כיוון. 

משה אהרון