chiddush logo

צל שמפיץ אור ואוהל שמאחד אחים (2 תגובות לחידוש זה)

נכתב על ידי משה אהרון, 7/3/2024

 בס"ד.


 לחשוב מחשבות - צל שמפיק אור ואוהל שמאחד אחים .
------------------------------------------------------------------------------.

אין לך אדם שאינו חושב מחשבות . 
ובגלל שמחשבות האדם יכולות להובילו לכל מיני מחוזות .
 מהם קיצוניים ושליליים .
 חייב האדם לרתום מחשבותיו בנתיבי : "חוכמת הלב"..
 לקיים לבסוף : "והשבות אל לבבך".
 "לב" גם כעיקר  וכליבת ייעודו של האדם בעולם.
 ייעוד הממש את האדם בעולמו בשניים :
  באור האלוקי ובאחדות ואחוות אחים בין בני האדם.
 שזה גם עיקר תכלית האור האלוקי בעולם.
 
ייעוד זה יותר ממרמזת התורה טמון הוא גם בשמו של האדם.
 וכך  : "בצלאל בן אור" נועד למצות כל מחשבותיו ודווקא בנתיבי הלב כאמור .
 להפוך המשכן  כשלוחת אור אלוקית לעולם  באלומת "צל" מתונה ומדודה  
[שהאלוהים מתגלה בערפל]. 
מנגד אוהליב בן אחיסמך אמור היה ליתן במשכן את אותו היסוד המאחד בין אחים בבחינת : "אחיסמך". [שאין כל טעם באחדות עם השכינה ללא אחדות כלל ישראל ] 
 שאין כל טעם באור האלוקי אם אין בו לבסוף כדי לגבש אוהל, שנועד גם לגבש גם את האחווה
 בעם ישראל ובעולם.
 הנה כי כן , שני היסודות העיקריים של כל משכן ומקדש .
מחד :מקור  "}ההפזה" של האור האלוקי בעולם 
ומנגד  : אוהל של אחוות אחים. 
שכאמור,אין כל שווי במקדש, שאינו סומך ומאחד את כולם - כאחים. 
 ואם חלילה אין הוא משמש בייעודו זה -  סופו להיחרב.
 
והנה לימים :  שני תכונות אלו :
של מחד הפצת אור אלוקי לעולם [בצלאל בן אור].
 ומאידך אחדות כל האדם באחוות אחים  [אוהלי אב בן אחיסמך].
יתאחדו  לכלל אחד - בדמותו של המשיח ......

משה אהרון

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (2)
משה אהרון (9/3/2024)
בס"ד.
בהמשך תגובה -1.
--------------------------
משל גם :"משפט וצדקה"
תחילה מחוייה הדיין לשפוט לפי מידת הדין והמשפט .
משעשה כן מצווה הוא לשוב ולהעביר כל תוצאה כאמור
גם במסננת של הלב והחסד......
משה אהרון
משה אהרון (7/3/2024)
"וידעת היום והשבות אל לבבך,"
-------------------------------------.
ביקשה התורה שאדם יגבש תחילה דרכו ומחשבותיו.
דרך מה שקרוי : "השכל",
אך תמיד יקנח בהעברת כל תוצאה כאמור
גם דרך חוכמת הלב.

משה אהרון