"ועשית בגדי קדש לאהרן אחיך לכבוד ולתפארת" (שמות כח,ב). '"לכבוד ולתפארת" - שיהיה נכבד ומפואר במלבושים נכבדים ומפוארים כמו שאמר הכתוב "כחתן יכהן פאר" (ישעיהו סא י). כי אלה הבגדים לבושי מלכות הן, כדמותן ילבשו המלכים בזמן התורה' וכו' (רמב"ן). הרמב"ן מסביר שבגדי הכהונה הם בגדים כמו של מלכים, שבזה היה נראה כמלך. (ראה עוד על בגדי הכהונה ב'הגלות והגאולה' – 'משמעותם של בגדי הכהונה', למרן גדול הדור הרה”ג חיים דרוקמן זצוק"ל זיע"א). למה יש מצווה שהכהנים ילבשו בגדי מלכות? בפשטות זה לכבודם, שכיון שהם משרתים בקודש אז ראוי שיהיה לכבודם בגדי מלכות. וכן זה נותן מעלה למקדש, שהרואים את הכהנים לבושים בבגדי מלכות זה מעלה בעיניו את חשיבות המקדש, שבדעתו זה מתחבר לארמון המלוכה, וכך נותן כבוד למקדש כגילוי מלכות, וכמובן גם מעלה את הכבוד שנותן לקב"ה בשל שרואה בעיניו ממש גילוי של מלכות; שזה לא רק רעיוני מחשבתי שמאמין שה' הוא המלך, אלא רואה ממש במציאות גילוי של מלוכה ולכן זה מחזק את אמונתו במלכות ה'. אולי זה גם בא לחזק בעיננו את היותנו בני מלך, שאנו בניו של הקב"ה ("בני בכרי ישראל" [שמות ד,כב]. "בנים אתם לה' אלקיכם" [דברים יד,א] ועוד), ולכן גם אנו כעין מלכים (כמו שהבן של המלך קשור למלכות); ובפרט שאנו מגלים את מלכות ה' בעולם, ולכן כיון שמלכותו בעולם מתגלה על ידנו, ממילא יש גילוי מלוכה דרכנו, ולכן מדגישים זאת ע"י בגדי מלכות עלינו. אולי לכן למדו מכאן על אחשוורוש שלבש בגדי כהונה: '(שם, ד) "בהראותו את עושר כבוד מלכותו". א"ר יוסי בר חנינא: מלמד שלבש בגדי כהונה, כתיב הכא "יקר תפארת גדולתו", וכתיב התם (שמות כח, ב) "לכבוד ולתפארת"' (מגילה יב,א). שכמו שאחשוורוש הראה את מעלת מלכותו, כך גם אנו מגלים בכך על מעלתנו במלכות בעולם. זה מתגלה בבגדי כהונה, שבמקדש יש גילוי שכינה, ולכן בזה מראים שאנו קשורים לגילוי מלכות בהקשר להשראת שכינה; ואמנם בגשמי זה נסתר ולא נראה, אולם במקדש במקום של גילוי שכינה שם מתגלה גם מעלתנו בחיבור לשכינה שאנו מלכים. אולי מלך שולט על ארצו, שהוא קובע מה יקרה בה, וכך גם אנו ע"י לימוד התורה וקיום מצוותיה מביאים לשיפור העולם; ולכן זה מתגלה במקדש ששם נמצא שיא גילוי התורה, ששם הארון עם הלוחות שניתנו בסיני ומשם יוצאת תורה לעולם (שהמקדש כהמשך למשכן שהוא המשך למתן תורה בסיני). וכן התורה באה להביא לשכינת ה' בעולם, ולכן זה בשיאו מתגלה במקדש שם יש השראת השכינה ועבודת ה' במעלה גדולה במיוחד – בעבודת המקדש. לכן שם מגלים על מעלתנו בעבודת ה' בתו"מ, שאנו כעין הכהנים ביחס לעולם: "ממלכת כהנים וגוי קדוש" (שמות יט,ו), שבאים לתקן את העולם ולכן משפיעים עליו (וגם זה מתגלה במיוחד במשכן שהוא נעשה כנגד בריאת העולם [תנחומא "פקודי" סימן ב]), ולכן אנו כעין מלכים. גם בדומה זה מרמז שכל מהותנו זה לגלות את שם ה' בעולם, לקדש את העולם להיות מקום לשכינת ה', ולכן גם בשיא המעלה שלנו, שזהו מלוכה, זה מגלה על מלכות ה', כמו שנאמר בשלמה: "וישב שלמה על כסא ה' למלך תחת דויד אביו ויצלח וישמעו אליו כל ישראל" (דה"י א כט,כג), שכל ישראל הולכים אחר המלך, והוא מייצג את כסא ה' בעולם. וזה נרמז בבגדי כהונה שבמקדש, כיון שהמקדש מכוון כנגד כסא ה' ('"מכון לשבתך" - מקדש של מטה מכוון כנגד כסא של מעלה אשר פעלת' (רש"י; שמות טו,יז]). (וגם זה משפיע על ישראל להתחזק בתו"מ שרואה ומבין ששיא כבודנו זה בקיום תו"מ, ובפרט שרואה שגם המלכות, שאותה הוא מעריץ [שמעריץ את המלך מהצד הלאומי] גם זה קשור לחיבור לה' וקיום מצוותיו). אולי אפשר שבגדי כהונה כמלכות זה תיקון לחטא העגל, שבנ"י חטאו בעגל בשל ריבוי ממונם: '(דברים א, א) "ודי זהב". מאי "ודי זהב"? אמרי דבי ר' ינאי: כך אמר משה לפני הקב"ה: רבונו של עולם, בשביל כסף וזהב שהשפעת להם לישראל עד שאמרו די הוא גרם שעשו את העגל' (ברכות לב,א). במלוכה יש ריבוי של עושר בלי חשבון, שזה מראה את מעלתו כמלך שהממון מצוי לפניו בשפע. המקדש הוא תיקון לחטא העגל: ' דבר אחר: "משכן העדות". עדות לכל האומות, שנתרצה הקדוש ברוך הוא לישראל על מעשה העגל. כיצד? כשעשו אותו מעשה, עמד משה ולמד עליהם סנגוריה, עד שנתרצה להם הקדוש ברוך הוא. אמר משה: ריבונו של עולם, ומי מודיע לאומות שנתרצית? אמר לו: לך אמור להם: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" (שמות כה ח). לכך כתיב "משכן העדות", שהמשכן מעיד שהשכינה בישראל' (תנחומא שם [אמנם נאמר כאן שהמשכן הוא כראויה שנסלח, אבל בעומק הכוונה גם שהוא מביא להשראת שכינה ולכן יש בו תיקון לעגל, מעבר לתיקון הכללי אצל משה, שבכל דור יש עדיין מקצת מחטא העגל, וכנגדו מתקן המשכן בהשראת שכינה]). לכן במשכן שבו יש גילוי לתיקון העגל, לובשים הכהנים שעובדים בו (שזה תיקון כנגד מה שעבדו בעגל) בגדי מלכות שהעושר מופנה לקדושה ולא לחטא כמו שהיה בעגל, ובכך מכפר. (אולי זהו שלמדו על אחשוורוש שלבש בגדי כהונה מהפס' שהראה את "עושר כבוד מלכותו" [שבזה נאמר כבוד, ובפס' הנוסף שהביאו נאמר "תפארת", וכך זהו כמו שנאמרו שניהם בבגדי כהונה], לרמז שבגדי הכהונה קשורים למלכות בשל עניין העושר הממוני) . כמו כן, הם רצו להחליף את משה בעגל "אשר ילכו לפנינו" (שמות לב,א), שזהו כעין מלך, שהוא הולך לפני העם ("ויצא לפנינו" [שמואל א ח,כ]), וכן משה היה כמלך (שמו"ר ב,ו). לכן בבגדי מלכות בעבודת הכהנים במקדש מתקנים את חטא העגל. אולי גם זה כעין רומז שבעבודת המקדש מתקנים את העולם מהפגם של חטא העגל, עד שיתוקן לגמרי לעתיד לבא ונחזור למעלתנו שקודם לחטא. לכן הכהנים לובשים בגדי מלכות כרמז לכתרים שבנ"י קיבלו במתן תורה (שהמלך לובש כתר בראשו), ונלקחו מאיתנו בחטא העגל, ויוחזרו לנו לעתיד לבא: 'דרש ר' סימאי: בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע, באו ששים ריבוא של מלאכי השרת לכל אחד ואחד מישראל, קשרו לו שני כתרים, אחד כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע. וכיון שחטאו ישראל ירדו מאה ועשרים ריבוא מלאכי חבלה ופירקום, שנאמר (שמות לג, ו) "ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב". א"ר חמא בר' חנינא: בחורב טענו בחורב פרקו, בחורב טענו כדאמרן, בחורב פרקו דכתיב "ויתנצלו בני ישראל" וגו'. א"ר יוחנן: וכולן זכה משה ונטלן, דסמיך ליה "ומשה יקח את האהל". אמר ר"ל: עתיד הקב"ה להחזירן לנו, שנאמר (ישעיהו לה, י) "ופדויי ה' ישובון ובאו ציון ברנה ושמחת עולם על ראשם", שמחה שמעולם על ראשם' (שבת פח,א). לכן במשכן שהוא אהל השכינה, כעין רמז לנאמר על משה שלקח את האהל וזכה לכתרים ונטלם, וכך כעין בעבודת המקדש יש תיקון לחטא העגל כדי לתקן את העולם עד שבשלמותו נזכה להתחבר חזרה לשכינה בשלמות ויוחזרו לנו הכתרים. (אולי זה רמוז שלמדו שבגדי כהונה מכפרים מהסמיכות לקרבנות: 'ואמר רבי עיניני בר ששון: למה נסמכה פרשת קרבנות לפרשת בגדי כהונה? לומר לך: מה קרבנות מכפרין אף בגדי כהונה מכפרין' וכו' [זבחים פח,ב]. שאמנם כל בגד מכפר על משהו, כמו שמובא שם בהמשך בפירוט, אבל נראה שגם רומז מעצם הלימוד הכללי לקורבנות, שהם מכפרים על חטאים [שקורבנות שונים מכפרים על חטאים שונים, כמו שהבגדים מכפרים בדברים שונים] אבל בגדול בכללי הם גם מכפרים על העגל שעבדו לו, ובקורבנות עובדים לה', וכך גם בבגדי הכהונה יש בהם משום כפרה לעגל).