"וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָטָה יָדוֹ עִמָּךְ וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ" (כה, לה)

לכאורה היה צריך להיות כתוב "והחזקת אותו", שתחזיק "אותו" שהוא לא יפול, ולא "וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ" שמשמע שתחזיק "בו" שאתה לא תיפול?

אלא יש לבאר על פי הפסוק "עץ חיים היא למחזיקים בה", שם ברור שהתורה תסתדר גם בלעדיך ואתה צריך להחזיק בה שאתה לא תיפול, "לולי תורתך שעשועי אז אבדתי בעוני". כך גם אתה צריך לעזור לעני בשביל שאתה לא תיפול - "יותר ממה שבעל הבית עושה חסד עם העני, העני עושה עם בעל הבית". כאשר מישהו מתמוטט לידך ואתה לא עוזר לו - אתה נפגע מזה. הקב"ה ידאג לעני בכל מקרה, השאלה היא אם אתה תזכה להיות השליח של הקב"ה.

כתב הרמב"ם (הלכות מתנות עניים פרק י, הלכה ז): "שמונה מעלות יש בצדקה זו למעלה מזו. מעלה גדולה שאין למעלה ממנה זה המחזיק ביד ישראל שמך ונותן לו מתנה או הלוואה או עושה עמו שותפות או ממציא לו מלאכה כדי לחזק את ידו עד שלא יצטרך לבריות לשאול. ועל זה נאמר: 'והחזקת בו גר ותושב וחי עמך', כלומר החזק בו עד שלא יפול ויצטרך".

הרמב"ם כתב, שיש שמונה סוגים במצוות צדקה, וכל אחד מהם מעלתו גדולה משל חבירו. המעלה הגדולה מכולם, זה המחזיק ביד ישראל שאין לו מעות די מחסורו, ונותן לו מעות במתנה או בהלוואה, או שדואג לו שתהיה לו פרנסה על ידי שמכניסו באיזה עסק בשותפות וכיוצא בזה, שלא יצטרך בכלל לצדקה. ועל זה נאמר: "והחזקת בו גר ותושב וחי עמך", כלומר, החזק בו עד שלא יצטרך יותר לצדקות וטובות של אחרים.

מאת: הרב דוד אמיתי, מתוך האתר: "מוסדות בית המדרש אלון מורה" www.yelm.co.il

ומתוך האתר "הלכה יומית" - www.halachayomit.co.il