"וְעַתָּה יֵשֶׁב נָא עַבְדְּךָ תַּחַת הַנַּעַר עֶבֶד לַאדֹונִי וְהַנַּעַר יַעַל עִם אֶחָיו"

(בראשית מד, לג)

בפרשות המסיימות את ספר בראשית: וישב, מקץ, וייגש, ויחי - גיבורן המובהק הוא יוסף. ילד שאביו אוהב אותו, החלומות שלו, מכירתו ע"י אחיו, אסיר במצרים, ולפתע הדמות השנייה בעוצמתה באימפריה הגדולה ביותר בעולם העתיק. בכל שלב ושלב הסיפור חג סביבו וסביב השפעתו על אחרים, ובכך יוסף מטיל את צילו על כל היתר.

אלא שההיסטוריה פנתה לכיוון אחר. כחלוף הדורות התחוור כי אח אחר טבע חותם בעם היהודי, האח שהעם היהודי נושא את שמו - יהודה.

יהודה, אם כן, הוא שבטווח הארוך נתן לעם את זהותו, הוא שהעמיד את בית דוד, בית המלוכה שממנו עתיד ב"ה גם לבוא המשיח. למה יהודה ולא יוסף?

התשובה טמונה בתחילת פרשתנו: בעימות בין יוסף ליהודה, כאשר יהודה מפציר ביוסף לשחרר את בנימין. אך כדי להבינה עלינו לחזור אחורה אל השלכת יוסף לבור ומכירתו, שיהודה הוא שהציע למכור את יוסף לעבדות. בשלב זה לא ניתן היה לצפות מיהודה לגדולה.

אלא שיהודה - יותר מכל דמות אחרת בתורה - משתנה. האיש שאנו פוגשים בפרשתנו איננו האיש שהכרנו. אז הוא מוכן לראות את אחיו יוסף נמכר לעבדות. עכשיו הוא מוכן למסור לעבדות את עצמו ובלבד שאחיו הקטן לא יוחזק כעבד -  "וְעַתָּה יֵשֶׁב נָא עַבְדְּךָ תַּחַת הַנַּעַר עֶבֶד לַאדֹונִי וְהַנַּעַר יַעַל עִם אֶחָיו".

לפנינו מהפך אישיותי ביהודה, האדישות לגורלו של יוסף נהפכה לנחישות להצלת בנימין. יהודה מתנדב לסבול את הסבל שגרם פעם ליוסף כדי שסבל זה לא ייפול בחלקו של בנימין. בשלב הזה מתוודע יוסף אל אחיו, וברור לנו למה: יהודה עבר את המבחן שיוסף הכין לו בקפידה. יוסף רצה לדעת האם יהודה השתנה, והוא גילה שהתשובה חיובית.

יהודה הוא בעל התשובה הראשון בתורה, וזאת עוד ראינו כבר קודם במעשה תמר, כאשר יהודה הודה שלא פעל כשורה ואמר (בראשית לח, כו): "וַיַּכֵּר יְהוּדָה וַיֹּאמֶר צָדְקָה מִמֶּנִּי" - זו הפעם הראשונה בתורה שאדם מודה באשמה. זו גם נקודת המפנה בחייו של יהודה. כאן נולדה יכולתו של האדם להכיר בחטאי עצמו, להתחרט ולהשתנות - יהודה הוא איש התשובה.

לאור זאת נוכל להבין מחדש את המימרה הידועה של רבי אבהו (ברכות לד, ב): "מקום שבעלי תשובה עומדין - צדיקים גמורים אינם עומדין". כלומר בעלי תשובה נמצאים במדרגה גבוהה אפילו מזו של צדיקים גמורים.

נראה שההוכחה האמיתית למימרת רבי אבהו היא יהודה. יהודה הוא בעל תשובה הראשון בתורה. יוסף, לעומת זאת, ידוע בכינוי "יוסף הצדיק". יוסף הצדיק היה משנה למלך מצרים, אך יהודה בעל התשובה נעשה אביהם של מלכי ישראל. במקום שיהודה בעל התשובה עומד היום, אפילו יוסף הצדיק הגמור אינו עומד.

אכן, יהיה אדם גדול ככל שיהיה במידותיו ובסגולותיו, עדיין גדול ממנו יהיה האדם המסוגל לצמיחה ושינוי. זה כוחה של התשובה. וראשיתה של התשובה - ביהודה.

הרב יונתן זקס זצ"ל, מהספר: "שיג ושיח - קריאות חדשות בפרשת השבוע"