סופו של המקלל

שיר מאת: אהובה קליין©

תקופה ארוכה נצר בליבו

טינה וקללות כלפי בוראו

לפתע להוציא זממו חשק

 מיד יצא המרצע מהשק.

הגיח מתוך אוהלו

חיש נשא רגלו

לעיני כל הסובבים

גידף בלשונו אלוקים.

הוא פרי באושים

רשעותו זורמת בעורקים

למשה מובא במהירות

דינו נחרץ בקפדנות.

אינו ראוי למחילה

קיצו נגזר בסקילה

למען יראו וייראו ישראל

מגזר דינו של חוטא ונואל.

הערה: השיר בהשראת פרשת אמור[חומש ויקרא]