חז"ל מלמדים אותנו ששם ‘אלהים’ מורכב מאותיות המילים ‘מי’, ו’אלה’.

באופן כללי כאשר אנו מביטים בכל פרטי המציאות בעולם הזה, אנו רואים המוני יצורים, אין ספור פרטים חומריים הנראים בלתי קשורים זה לזה. לכל הפרטים הללו ניתן לקרוא ‘אלה’ - אלה הם פרטי המציאות הנגלים לפנינו. המילה 'אלה' מבטאת את כל פרטי המציאות הנגלית.

לעומתה, המילה ‘מי’ מבטאת את הנסתר, את השכינה האלוקית השוכנת בכל הפרטים, שמכיוון שאין לנו תפיסה בה, אנו מכנים אותה ‘מי?’, לשון שאלה.

על הפסוק (ישעיהו מ, כו): "שְׂאוּ מָרוֹם עֵינֵיכֶם וּרְאוּ מִי בָרָא אֵלֶּה", דורשים חז”ל: ראו ש'מִי' בָרָא את ה'אֵלֶּה' - התבוננו פנימה וראו שהשכינה האלוקית היא שבראה והיא שמחייה בכל רגע ורגע את כל המציאות החומרית.

(הרב אלעזר אהרנסון)