אחד השירים עליהם גדלתי היה שיר על נוכחותו של ה' בכל מקום. הצורך הברור בשיר כזה אצל רוב בני האדם, הוא קושי שלפי הפסוקים אברהם אבינו לא ממש התמודד אתו. שיר כזה הוא מיותר לאנשים שרואים את ה' כל הזמן כמו אברהם. זה הופך להיות מובן מאליו.

כדי להדגיש את טענתי - שאברהם רואה את ה' בכל מקום - בואו נשחק משחק קטן בשם "איפה ה'?"

מהרגע שאברהם יוצא מארץ מולדתו, ה' הוא בן לווייתו הקבוע. אין סיפור שהוא לא מופיע בו. הוא מוזכר 6 פעמים כשהוא שולח אותו לארץ לא ידועה, מופיע בבית פרעה כדי להציל את שרה מחטיפה במצרים, ואברהם מוקיר לו תודה על כך עם שובו לכנען (פרק י"ב). עם הסתלקותו של לוט ה' מבטיח לאברהם מחדש את הארץ (י"ג). אברהם נשבע בשם ה' לאחר שהכה את ארבעת המלכים (י"ד). בברית בין הבתרים יש ביניהם דיון ארוך לאורך כל הפרק (ט"ו). שרה מזכירה אותו בשם כשהיא מחליטה לתת לאברהם את הגר שפחתה, שאליה הוא שולח ליד המעיין כשהיא בורחת (ט"ז). אברהם זוכה לביקור נוסף שלו, בו הוא מצווה לערוך ברית מילה ומקבל שוב הבטחות (י"ז). הוא מתגלה אל אברהם לפני ששלושה גברים מסתוריים מופיעים על מפתן דלתו כדי להבטיח לו בן, ואז אברהם מתמקח אתו לטובת סדום (י"ח). אברהם צופה בהרס סדום מנקודת המפגש האחרון שלהם (י"ט). הוא מציל שוב את שרה, הפעם מאבימלך (כ'), נותן לאברהם ולשרה בן בגיל 100 ו-90, מעודד את אברהם להקשיב לשרה ולגרש את הגר וישמעאל (כ"א), וכמובן שסיפור העקידה כולו מתבסס על מה שה' אומר (כ"ג).

הסיבה שאני לא ממשיך לפרק כ"ד - סיפור מציאת אשה ליצחק - היא שמרגע זה והלאה אברהם כבר לא הדמות הראשית. יצחק מחליף אותו. גם בסיפורים שבהם יופיע אברהם, הוא פועל למען בנו. הסיבה שלא הזכרתי את סיפור קבורת שרה בפרק כ"ג היא שזו הפעם הראשונה בסיפורי אברהם שה' לא מופיע בשמו, והפעם היחידה שמוזכרת המילה אלוקים היא על ידי אנשי חברון. לאן הוא נעלם?

כדי לחדד את הקושי, אני רוצה לציין שמותה של שרה יכול להיחשב לנקודה הטרגית ביותר בחייו של אברהם. לאורך כל חייו לאברהם יש בת לוויה אנושית אחת שנמצאת אתו באש ובמים. אשתו שרה. הוא משאיר את רוב משפחתו וחבריו בארץ מולדתו, האחיין שלו לוט בוחר להיפרד אחרי החזרה ממצרים, רוב חייו אין לו ילדים, ובקושי מוזכרים בני לוויה קבועים בשמותם. מי שנמצאים שם בשבילו כל הזמן הם שרה אשתו וה'. למה עוזב אותו ה' בזמן הקשה ביותר כאשר נלקחת ממנו אשתו?

לא מצאתי הרבה פרשנים שדנו בסוגיה הזו, אבל יכול להיות שהצלחתי ללקט כמה תובנה מדבריהם. רבינו יונה גירונדי (ספרד, המאה ה-13) מדגיש את השאלה שלי בטענה שמותה של שרה והצורך לשלם עבור קבורתה אחרי קבלת הבטחת כל הארץ, היה האחרון מבין עשר הנסיונות שעמד בהם אברהם (אבות ה', משנה ג'). רבינו יונה חולק על הרמב"ם ורוב הפרשנויות שסוברים שהנסיונות מסתיימים עם העקידה בפרק הקודם, כאשר הוא מבסס את פירושו על הגמרא במסכת בבא בתרא (טז ע"א). שיטת שאר הפרשנים מתבססת על התפיסה שהניסיון האחרןן יהיה הקשה ביותר שזו הנחה הגיונית, אבל לפי ההיגיון הזה מות שרה הוא ניסיון קשה יותר, אפילו מעקדת יצחק.

אבן עזרא לא מתייחס ישירות לשאלה, אבל כן אמר שכל מטרת סיפור קבורת שרה הוא להראות שהשם קיים את הבטחתו ונתן לאברהם רכוש בארץ ישראל (בראשית כ"ג, כ'). ייתכן שהתורה לא ראתה צורך להזכיר את שם ה' בפרק שבו אברהם מתחיל לנחול את הארץ, כי נוכחותו כל כך ברורה.

רש"ר הירש מפרט את מגוון הדרכים בהם קבורתה של שרה מחזקת את הקשרים המשפחתיים. הוא מביא את המדרש שמערת המכפלה הייתה המקום שבו נקברו אדם וחווה, ושבו עתידים להיקבר יצחק ויעקב עם נשותיהם, דבר שמקשר את הנקברים עם השושלת בעבר ובעתיד, עם דגש על הקשר הזוגי. הוא ממשיך להסביר שהמילה חברון, העיר בה נמצאת מערת המכפלה, מגיעה מהשורש חבר. קניית חלקת הקבורה הספציפית הזו מראה את האהבה והחיבור העמוקים שהיו בין אבותינו ואמותינו, עם מיקוד בקשר המיוחד שבין אברהם ושרה. אם נחזור לשאלתנו, ייתכן שה' נותן לאברהם זמן משפחתי אינטימי להתאבל על אהובתו ולהתייחד עם משפחתו. אל תנחנמו (את חברך) בשעה שמתו מוטל לפניו (אבות ד', י"ח).

לבסוף, ואני לא יכול להאשים אף אחד ברעיון הזה חוץ מאת עצמי, ייתכן שהפסוקים מלמדים אותנו שה' בוחר לקדש את החיים, ולכן רק שם שמו מתגלה. המחשבה הזו עלולה לזעזע את אלה שפוקדים את בית הכנסת רק כשמישהו נפטר, אבל הנה היא לפניכם. היכן תתגלה נוכחות ה'? במקום שיש חיים. כך ניתן להסביר גם את שם הפרשה. חיי שרה. לא המוות שלה.

דובי הולץ - אחד שאוהב חיים ותנ"ך