"וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ"

(בראשית יב, א)

פרשתנו מתחילה בציווי של הקב"ה לאברהם אבינו: "לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ".

רבי נתן מברסלב זיע"א (ליקוטי הלכות, שבת ז) שואל מה הכוונה 'לֶךְ לְךָ'? הרי מטבע הלשון היה יותר נכון לומר 'לֶךְ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיך'. מה הדגש ומה העניין בתוספת ה'לְךָ'?

ועונה, שהכוונה לעצמיות ולנשמה שלו: "שֶׁמְּרַמֵּז בָּזֶה לְכָל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם לֶךְ לְךָ... שֶׁתֵּלֵךְ לְךָ לְעַצְמְךָ, הַיְנוּ לִמְקוֹר נִשְׁמָתְךָ, שֶׁכָּל הִלּוּכֲךָ וּנְסִיעָתְךָ וְכָל דְּרָכֶיךָ בְּזֶה הָעוֹלָם, בְּכֻלָּם תְּכַוֵּן לֵילֵךְ לְךָ בְּעַצְמְךָ, הַיְנוּ לִמְקוֹר נִשְׁמָתְךָ שֶׁזֶּה עִקַּר עֶצֶם הָאָדָם".

אומר הקב"ה לאברהם אבינו, ובעצם לכל יהודי בעולם, אתה רוצה ללכת לנשמה שלך? אתה רוצה להגיע למהות, לייעוד, לתפקיד, לשליחות ולקדושה העצמית שלך? אתה קודם כל צריך ללכת. לאן? לעצמך! לשורש נשמתך!

אין האדם נדרש להשיג מה שהוא למעלה מכוחותיו, ואין תובעים ממנו להגיע למדרגה שלמעלה מעצמותו ומהותו. אבל מה שכן תובעים ודורשים ממנו הוא, שבגבול כוחותיו ובתחום כישרונותיו ישיג ויפעול את המקסימום שאפשר לו להשיג ולפעול. והוא שאמר הכתוב (קהלת ט, י): "כֹּל אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדְךָ לַעֲשׂוֹת בְּכֹחֲךָ עֲשֵׂה". ומאליו מובן, שאין הכוונה שיעשה אדם מה שליבו חפץ. כלום הפקר העולם? אבל הכוונה: אין דורשים ממך לעשות יותר מכוחך, אבל מה שבכוחך, אתה חייב לעשות.

וכאותה אימרה שמוסרים בשם הצדיק רבי זושא מאניפולי, הוא היה אומר: "אם יאמרו לי בעולם האמת: זושא, למה לא היית כמו הבעש"ט, לא אתיירא כלל. וכי מה אתם מדמים אותי להבעש"ט? וכן אם יאמרו לי: למה לא היית כהמגיד ממזריטש, לא יהיה איכפת לי כלום. וכי מי אני ומי המגיד ממזריטש? אלא ממה אני מתיירא? כשיאמרו לי: זושא, למה לא היית זושא? זושא הרי יכולת להיות, ולמה אף זה לא היית?"

דבר נוסף: 'מּוֹלַדְתְּךָ' - הרבה פעמים האדם טוען 'ככה אני, ככה נולדתי, אני לא יכול להשתנות'. מסיר מעצמו אחריות ולא מאמין בעצמו ובכוח הבחירה. לא זו הדרך.

נכון, אמנם אולי נולדת עם טבע מסוים שלאחר אין, ויקשה עליך יותר לשנותו. אך, אין דבר כזה 'ככה נולדתי', לאדם יש בחירה! אם אתה רוצה להתעלות ולהתקדם, אם יש לך שאיפות לשינוי, עליך להאמין שאתה יכול לשנות את הטבע וההרגלים שלך.

"מעשה אבות סימן לבנים" - אנחנו למדים מאברהם אבינו שהמהות של יהודי - ללכת! לך תמיד אל עצמך, תשאף תמיד להגיע לשיא השלמות שבכוחך וברשותך. היה אתה, היה מחובר לנשמה שלך!

לך בעקבותיו של אבינו הראשון, צא למסע של חייך.

הרב שלמה יוסף זוין זצ"ל, מהספר "לתורה ולמועדים"

הרב יוסף נווה, מהאתר: "ישיבה" - https://www.yeshiva.org.il/