פרשנות אונקלוס – פרשת כי תבוא
פרשנות
אונקלוס – פרשת כי תבוא
דברים כו,ז: וַנִּצְעַק, אֶל-יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֵינוּ;
וַיִּשְׁמַע יְהוָה אֶת-קֹלֵנוּ:
אונקלוס: וצלינא קדם. תה"ת: והתפללנו לפני. אונקלוס מסביר שתפילה
מעומק הלב ובקול חזק, בצעקה, גם נשמעת על ידי ה'.
דברים כו,יז-יח: אֶת-יְהוָה הֶאֱמַרְתָּ,
הַיּוֹם: לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו, וְלִשְׁמֹר
חֻקָּיו וּמִצְוֹתָיו וּמִשְׁפָּטָיו--וְלִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ. וַיהוָה הֶאֱמִירְךָ הַיּוֹם, לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה,
כַּאֲשֶׁר, דִּבֶּר-לָךְ:
אונקלוס: חטבת; חטבך. תה"ת: המשלת, ייחדת; ייחדך. אונקלוס מסביר שהצעד
הראשון לקבלת ייחוד ה' צריך להתחיל מאתנו, לייחד את ה' עלינו, ואז גם ה' ייחד
אותנו לעם סגולתו.
דברים כח,יד: וְלֹא תָסוּר, מִכָּל-הַדְּבָרִים
אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם--יָמִין וּשְׂמֹאול: לָלֶכֶת,
אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים--לְעָבְדָם: אונקלוס: טעוות עממיא.
תה"ת: טעויות העמים. אונקלוס מסביר שאין אלוהים אחרים זולת ה', אלא יש אלילים
שהעמים טועים ומחשיבים אותם אלוהים.
דברים כח,כג: וְהָיוּ שָׁמֶיךָ אֲשֶׁר
עַל-רֹאשְׁךָ, נְחֹשֶׁת; וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר-תַּחְתֶּיךָ, בַּרְזֶל: אונקלוס: כנחשא מלאחתא מטרא;
כפרזלא מלעבד פירין. תה"ת: כנחושת מלהוריד מטר; כברזל מלעשות פרי.
אונקלוס מסביר את הדימוי בנחושת וברזל בהקשר שמים וארץ. שמים – מטר, ארץ – פירות.
דברים כט,ח: וּשְׁמַרְתֶּם, אֶת-דִּבְרֵי
הַבְּרִית הַזֹּאת, וַעֲשִׂיתֶם, אֹתָם--לְמַעַן תַּשְׂכִּילוּ, אֵת
כָּל-אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּן:
אונקלוס: דתצלחון. תה"ת: שתצליחו. אונקלוס מהי השכלה = הצלחה,
ואולי גם לצלוח בעיות בחכמה.
שבת
שלום, שבת של תפילה מעומק הלב, ייחוד ה' עלינו, עבודת ה' בלבד, שפע והצלחה, אורן.