עגלה ערופה בנחל לעולם לא תניב פרה אדומה.

---------------------------------------------------------------

ואני יודע כי אין אנו אוהבים תוכחות .

 עדיף תמיד לברוח לבועה של מדרשים מלטפים ומתק שפתיים של "תורה" .

 וכך האמת הנוחלת  בהווית חיינו היא אותה הריקה הנעדרת אלוקים.

 הבוקר שוב פורסם מה שמפורסם כל שנה :

 לפחות חצי מליון ילדים בישראל שרויים בעוני של רעב מתמיד.. 

רבים מהם עולים כל יום על יצועם עם בטן מקרקרת .

 נשמתם הטהורה עולה לנוח משהו בחיקה של השכינה.......

 כשהיא פגועה ומרוסקת .

 ועל אלה אני בוכיה

על אובדן איש אחד אשר שמא לא הקדימו להאכילו ולהשקותו ואשר גם שילחוהו ללא ליווי .

 נערפת לבסוף עגלה בנחל  גם לאפס את הסיכוי ל"פרה אדומה".

 וודאי להוציא מכלל תנובה פיסת ארץ של נחל בארץ ישראל  [אשר לא תזרע ולא תעבד]

 והנה כאמור : כל יום "מתים" רבבות רבבות  אלפי ילדי ישראל .

 ובמדינת הכלכלה המפוארת  שראשיה מתגאים בכך

 אין תקציב להאכילם - את הילדים הרעבים  . 

התקציב השופע נבזז על ידי בריוני  שלטון מושחתים  .

 שיצללו אוזנכם :  רבבות אלפי ילדי ישראל קמים כל יום אל יום חדש ,בתקווה אולי לזכות באותו היום בכל זאת לארוחה חמה  - ואין מושיע. כן אין מושיע וכולכם אדישים  "משתשכים" כביכול במים של תורה...............

 על אלה ועוד ,לא יסולח לכל אותם בוזזים ואשר מבקשים גם לשכנע שהם עושים כן בעבור תורת ישראל .- 

ארץ ארץ אל תשאי עוונם [וכיפר אדמתו עמו]

 שערו בנפשכם אם רק היו מפרישים עשרה אחוז מכל אותם כספים שנבזזו לכל מיני צרכים הזויים  כולל מה שמכונה : "לימוד תורה",  היה ניתן להאכיל כל יום את כל הילדים הרעבים.

הייתה מוסרת מאתנו עננה כבדה החוצצת בינינו לבין השכינה.

 

בסוף פרשת עגלה ערופה נאמרת האמירה הישירה וכלפי כל אחד מאתנו  לאמור :