בסד 

דבר תורה לתהילים מזמורים יד וטו ,לכבוד טו באב 

מי יגור באהלך 

--------------------------------------------------------------------------

ערב טו באב .חג האהבה העברי , כתוב בפרשת בראשית ,״ לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו ״ , מזמור תהילים טו נאמר בדרך כלל להבדיל ,בבית העלמין , לכבד את הנפטרים ולשבח את דרכיהם , מזמור יד מסתיים בפ׳ ס , ״ מי יתן מציון ישועת ישראל בשוב ה׳  שבות עמו יגל יעקב ישמח ישראל״-הרדק מפרש״ ,מי יתן מציון ישועת ישראל לפי שציון ראש ממלכת ישראל, ושם שכן הכבוד, אומר: כי מציון תבוא ישועת ישראל.

‎ואומר: מי יתן שיהיה בקרוב; או מי יתן שנזכה, ונראה הישועה בשוב יהוה שבות עמו; ואז יגל 

יעקב ישמח ישראל ״ ,את הפסוק בפרשת בראשית מפרש הילקוט שמעוני ״ ,' לא טוב וגו'. זהו אחד מי עשרה  מאמרות שנברא בהן העולם. ואית דאמר: "ורוח אלהים מרחפת", ר' יעקב בן קורשאי אומר: מאמר ניתן לרוח בפני עצמו:

‎אמר רב נחמן אמר שמואל: אף על פי שיש לו לאדם כמה בנים, אסור לעמוד בלא אשה, 

‎אמר רבי תנחום בר חנילאי: כל אדם שאין לו אשה שרוי בלא טובה, דכתיב: לא טוב היות האדם לבדו. בלא שמחה, דכתיב: "ושמחת אתה וביתך". בלא ברכה, דכתיב: "להניח ברכה אל ביתך". בלא תורה, דכתיב: "האם אין עזרתי בי" וגו'. בלא חומה, דכתיב: "נקבה תסובב גבר". בלא שלום, דכתיב: "וידעת כי שלום אהלך". אמר ר' אלעזר: כל אדם שאין לו אשה אינו אדם, שנאמר: "זכר ונקבה בראם" וגו'.

‎אמר רבי אלעזר, מאי דכתיב: אעשה לו עזר כנגדו? זכה, עוזרתו; לא זכה, כנגדו. איכא דאמרי: זכה, 

מעמידות על רגליו ״ ,וברור שהכוונה לתורה הקדושה ,המחברת בין איש לרעהו , במזמור טו  מופיע הפסוק ,״ לא רגל על לשנו לא עשה לרעהו רעה וחרפה לא נשא על קרבו״-מצודת דוד מפרש,״ לא נשא ,לא הטיל חרפה על קרובו , מצודת ציון מפרש ,לא רגל ,לא דיבר רכילות ״ , על טו באב אמר רבן שמעון בן גמליאל ״-אל תתן עינך בנוי, תן עינך במשפחה – 
'שקר החן והבל היופי, אישה יראת ה' היא תתהלל' (משלי לא, ל); 
ואומר – 'תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשעריך מעשיה " -ואפשר להוסיף , נאמר שקר החן והבל היופי ,אבל מה גדולה הברכה שיש גם חן ויופי חיצוני יחד עם יופי פנימי ויראת ה׳,טו באב שמח ושבת שלום