"בנים אתם..."  - שאין לו לה' בנים יחידים.

==================================.

  ביקש משה לגלות להם לישראל מהו אותו השער שבו "משעה" הקב"ה "אלהותו ".

לטובת היותו "אב". אותו שרחום וחנון על בניו.

 משל פושט הקב"ה אדרתו - אדרת האלוהים ומתעטף בטלית של חמלת אב לבניו.

  והמפתח לאותו השער :

 לקיים :

לא תתגודדו 

ולא תקרחו קורחה למת.

 לא תתגודדו להיותכם "אחים מאוחדים".

להיותכם כולכם יחד בכלל "אתם",הראויים להיות לו לקב"ה "בנים" 

ובמה  ? בהיותכם מקיימים התווך של "שמע ישראל" להיות הקב"ה בבחינת :

"ה' אלוהינו.". להיותו ה"בריח התיכון" סביבו מתגבשת אחדותנו

 הנה כי כן היסוד הראשוני "להפיכת"  ה' לאבינו שבשמיים. הוא היותנו מאוחדים 

כ"אחים" ממש ולא כאותם שמשוסעים ביניהם. לכלל מחלקות וגדודים גדוים 

הלוחמים זה בזה.

 והיסוד השני  והוא לא פחות חשוב  :

 "לא תקרחו קורחה בין עינכם למת".

 דהיינו אל תאחזו  באחרים שאינם בכלל הארץ  : "המתים" . 

אותם שמקיימים סביב זכרם פולחן ומורשת כדי כך, שכביכול ממשיכים הם המתים 

 להשגיח עלינו. ולמעשה כך או אחרת מנהלים את חיינו .

שמשגיחים עלינו לכאורה ואנחנו נרצעים לעבוד את "זכרם" ואפילו כדי בקשות מהם 

  בבחינת "אבות" [פולחן צדיקים ואדמורים מתים].

 שהקורחה באמצע הראש ועד לעיניים  מסמלים שלטון עלינו שלטון של אין.

 שלטון של "רפאים" - מתים. 

משל אנו מיעדים להם מעל לראשוני מסלול "נחיתה" לנחות עלינו ולשוט בנו מעל לראשנו  .....

  והרי בכלל אסור להידרש למתים - ובשום צורה ואופן.

 שהר גם דינו של המת מהתורה להישכח וודאי לא להיות בחזקת  "אב" מתחרה לו לקב"ה עלי ארץ.

 שלא בכדי אותיות : "מת" = "תם". לאמור  תם ואיננו  עלי ארץ !

 נגמר ותם והוא איננו רלוונטי יותר וודאי לא כ"מנחה" פעיל  לחיים,

 והנה להוותינו  : שאו עינכם וראו כיום .

 השער להיות הקב"ה "אבינו שבשמיים" נעול .

כי אנו נכשלים בשתי היסודות של הנוסחה - לפותחו.

 עוד מעט בעזר ה' נעמוד בתפילות לומר :

"אבינו שבשמיים". ומה נעשה שאין אנו משכילים תחילה לפתוח השער....

משה אהרון