בזמן קריאת שמע: "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹקינוּ ה' אֶחָד", אנו נוהגים לעצום את עינינו. למה?

הראיה סגולתה בהתבוננותה, אולם כאן גם רובצת הסכנה, העיניים הן המזינות את ערלת הלב, ומשקיעות את האדם בעולם של תאוות.

כתב רבי נחמן: "מחמת שהדברים אחרים שרואה מן הצד מבלבלים אותו.. על כן צריך לסתום את עיניו, ולצמצם הָרְאוּת.. לבלי להסתכל כלל על תאוות עולם הזה והבליו. ואז יוכל לראות ולהשיג אור התכלית הזה, שכולו טוב".

העולם הזה, מבלבל, מסיח את הדעת ומאלץ את האדם לבזבז אנרגיה על תאוות העולם הזה והבליו. סוד הצמצום במציאות - הוא המביא להידבק בתכלית, וזאת הסיבה על פי רבי נחמן מדוע אנו עוצמים את עינינו בקריאת שמע - לא לתת למציאות לבלבל וכשהראיה נעלמת, מתחילים לשמוע - "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל".

(הרב איתמר אלדר)