המאמר פורסם גם כאן

בכל בסיס צבאי ובכל בית ספר ניצבות זו ליד זו שתי תמונות מנוגדות: בנימין זאב הרצל ודוד בן גוריון, כמעט שאי אפשר לשים לב שלכל אחד מהם מקבילה תנכי"ת מרשימה.

ראשית מלכות ישראל היתה בבנימין, עובדת היותו השבט הקטן, הממלאתו בענווה, נותנת לו את התכונות הנדרשות על מנת להיות המאחד את כל ישראל תחת דגל אחד - "חד נס". אך לא בנימין זאב הוא מי שתקום ממנו מלכות עולם, אלא דוד מיהודה אשר לא רק אחדות האומה לנגד עיניו ולא רק "מקלט בטוח", לנגד דוד עומד חזון תנכ"י, אימפריאלי, של ממלכה השולטת בכל עבר הנהר, מעצמה בין המעצמות שבמרכזה מקדש ה'.

כיאה לבני רחל, אשר דגל הלאום הוא דגלם, מלכות שאול התמקדה בשמירת העם. אף הנפילות של שאול ואף הצלחותיו היו קשורות בהשקפתו זו של אחדות והישרדות עם ישראל. מנגד, מלכות יהודה סבבה סביב הפולחן הדתי, המיסוי הכבד של המלך שלמה לטובת בניין המקדש, שהיה אחד הגורמים המרכזיים לפיצול הממלכה, מבטא היטב את סדרי העדיפויות אליבא דההשקפה היהודית.

בנימין זאב הרצל ראה בציונות "פתרון לבעית היהודים", מרכז עולמו הוא שרידות עם ישראל, בתחילה אף כמו יוסף בשעתו תומך בהתבוללות וכמו שאול בשעתו טוען "לציונות אין דבר עם הדת". 

אך עד קום המדינה התהפכו היוצרות שוב, ויד דוד החדש היתה שוב על העליונה, לא קמה מדינה שמטרתה הצלת יהודים כחזונו של בנימין, אלא מדינה יהודית טיפוסית שמטרתה הגשמת אידאולוגיה, בדור הבא גם תקום עוד פעם אליטה משרתת בקודש ששאר העם יצטרך לממן.

התמונה הראשונית של הפוליטיקה הישראלית, בה האידאולוגיה היהודית נמצאת בשמאל הפוליטי והאידאולוגיה הלאומית בימין, החלה בתהליך הדרגתי להשתנות. יהודה הבא, הלא הוא הרב צבי יהודה קוק, החזיר את ההארה המשיחית מהסוציאליות אל מקורה הלאומי. תלמידיו, מובילי "גוש אמונים", הפכו להנהגת המפד"ל אשר כעת כבר לא ראתה קודש לצד אומה, אלא אומה קדושה במלא מובן המילה, איחוד במקום איזון.

בפעם הראשונה מפד"ל לא נטלה חלק בממשלה, ממשלת רבין שקמה היתה ריקנית הן מהרעיון הלאומי והן מהרעיון האימפריאלי. כך הלכו להם בני יהודה והמליכו להם ראש משבט בנימין, הוא בנימין נתניהו.

בעוד הציונות הדתית איחדה את דגל בנימין ודגל יהודה מלכתחילה, נתניהו איחד אותם מכורח הנסיבות. ראשית, זו הברית שתיתן לו את השלטון משם ישמור על עם ישראל. שנית, נתניהו שואף להפוך את ישראל לאימפריה כאשר חזון זה הוא בשירות הרעיון ה(בנ)ימני של "מקום תחת השמש".

את מקומו של יהודה בשמאל תפס שבט חדש שהחל לקום בד-בבד עם המעבר של יהודה ימינה. שבט זה הוא שבט דן. (המשך במאמר הבא).