אני וה"אחר"

===================.

 הרבה פעמים בימי חלדי שלא לומר בימים אלה, של ימי "חלודתי"  בקשישות מקרטעת ,חשתי הזדהות עמוקה  עם מי המכונה :"האחר" .עם אלישע בן אבויה, שמצלול שמו גם מעיד עליו כי היה ונותר בנו של הקב"ה בבחינת - "בן אב, שהוא "יה".

 ואני הקטן כל פעם שניסיתי לשלוח רגל לכיוונו של אותו הפרדס ווחזרתי לכתוב או לגמגם ,דבר מה  היו תמיד מי שקמים עליי להטיח בי : "אפיקורס". ואזיי סיפורו המופלא והמעוות של ה"אחר" היה צף בי  להוסיף על כעסי ועל תיסכולי.

 הטריגר של כתיבת אלה הדברים הוא.  כי אמש הזדמנתי לקצרין העתיקה לחזות בסרט נפלא על ה"תלמוד" ואשר הסתיים משום מה בסיפורו של ה"אחר" .יצאתי משם  מרוגש ובוכה חבול פיסית ונפשית .

 משום שבעיניי סיפורו של האחר  עוות  , לא הובן ומבחינה רעיונית הוא עוד התגלמות

 של "פיספוס" תאולוגי  נורא .

 הכי עצוב ששני תלמודים ,לא משכילים אפילו במנימום  לספק לנו פרטי נרטיב ברורים ומגובשים ואפילו אין אחידות מנימלית ביניהם .כך שגם לבסוף אפילו לא ברור מה עלה לבסוף בגורלו של האחר.

 מנגד הדביקו לאחר כל זוועה אפשרית החל מהכתמת הוריו ותליית סטייתו בהם וכלה בכך שירד חלילה לשפל של הריגת יהודים במו ידיו ובהסגרתם לרומאים.

 להוותינו גם כיום אין כל מעוף ואין כל חדש בהנחלת סיפורו של האחר. ודומה שהסרט מוכיח זאת.

 מותר לומר  כי גם התלמודים וגם עורכיהם למעשה לא ירדו עד תום לשורש סיפורו זה המופלא של האחר. הם הלכו לאיבוד בשביליו המסנוורים של הנרטיב.

  שבילים  שמגלים טפח ומכסים על טפחיים ובכלל מכוונים להגיע למקום אחר ושונה.

 אכזבתי מהסרט היא גם בכך ,שלא רק הסיפור מסופר במשקפיים שאינן בהירות אלא גם סופו העגום  הוא סוף ללא כל תוחלת ערכית  שבנצח .

 הסיפור של הכניסה לפרדס הוא בכלל סיפור אחר :

הוא סיפור של תמרור אדום  סיפור שבא לומר  שכל מי המתיימר להתעמק בתורת משה  ראוי לו שידע אך הוא יוצא ממנה איך הוא יוצא מהפרדס.

 אלישע בן אבויה יצא אחר משום שרצה לזעוק לכל סביבתו  - אתם טועים.

  אתם צריכים להיות שונים ואחרים וכי זה הוא המסר של הפרדס .לא בכדי  טרח הוא גם  להתדפק על  תלמודי התורה של הילדים לומר להם  שלא רק לתלמוד הם צריכים אלא גם למלאכת האומנות והפרנסה ..........

 וכך משום שהאחר לא הצליח להעביר את המסר  כ"אחר". שיחק הוא אותה  ב"אחר"  עד הסוף .

עד תומו להיותו מזומן לחיי העולם הבא .

 אלישע בן אבויה  כ"ארי" שבחבורה,פגש במעמקי הפרדס  את פני האלוהים שאמר לו צא החוצה כ"אחר" .

לומר להם שהם האחרים  שהם הניחו למשוואה של : "צלם אלוהים" .מדמים לאחוז באלוהים בשתי ידיים בעוד שיד אחת צריכה להיות תמיד פנויה  לאחוז גם  באדם - כצלם.

 והנה שמאלישע נכנע , ביקש הוא לסיים את סיפורו בניסיון אחרון  .

עלה על סוס ביום השבת והלך לחפש את תלמידו רבי מאיר. ייחל שתלמידו יוריד אותו סוף סוף מהסוס.

 ציפה שכשהוא יגיד לרבי מאיר " עצור עד כאן תחום שבת . שרבי מאיר יזעק לעומתו  לא מעניין אותי שבת שנמדדת בצעדים  מעניין אותי אתה -שהלכת מאיתי  מאתנו כולנו.

 אבי אבי רכב ישראל ופרשיו  אני הולך עמך בסערתך ועד לשמיים ליידע מה אונה לך . 

לא אינני מתכוון להניח לך .

 אבל רבי מאיר כמו רבי עקביא נכשל יצא מהפרדס עם כשל עקרוני מסויים.  וכמו שנראה באותו הסרט  הוא מניח לרבו להיותו נמוג והוא שב אל לתלמידיו להתפלפל עימהם ב"צעדים" של שבת.

  רבי מאיר נכשל כמו שרבי עקיבא נכשל הייתה להם הזדמנות נדירה לרומם בהתרוממות של נצח את המשוואה של "צלם אלוהים" להראות שערך האדם שווה לערך האלוהים שכמו שבראש הלוח הראשון יש : "אנוכי ה'" כך בשווה ולמולו בראש הלוח השני יש את "לא תרצח". שניים שהם שווים 

 כל כך רציתי שהנרטיב או לפחות הסרט יסתיימו שבכך  :

שה"אחר היה" בוכה ורבי מאיר היה בוכה וגם הסוס היה בוכה כשהיה רוא אותם חבוקים הרב ותלמידו .

 פיספסנו אז את המשיח .

וגם עתה דומה שביתר שאת אנו רחוקים ממנו עוד יותר .

סוהמרוממת יותר  מעבודת ה"צלם" - האדם

 האחר יצא המפרדס לזעוק אמיתה זו של תורה  ושיחק למענינו ולמען כל הדורות ועד תום את תפקיד ה"אחר".

 לומר לנו  כי עומק הפרדס מחייב להיות אחרים ושונים , עד כי אפילו וכאמור  הלך לבתי תלמוד של ילדים לומר להם כי תיקונו של העולם איננו רק בלימוד תורה אלא היותם בעלי מלאכה  [דומני : ירושלמי - חגיגה] . הנה כי כן ,המסר של האחר לא התקבל ההפך הפכוהו למודל הכי רע

 והכי דוחה  של היהדות .

 

סו ף 

-----------

 כל מי שלומד לעומקה  המהותי של התורה  עד שיורד לשורש תחתיתה או לפיסגת גבהותה נתקל הוא באלוהים ואם הוא לא יוצא חזרה עם דרך חיים של :"צלם אלוהים" הרי או שהוא הולך ודועך פיזית למות  או שהוא יוצא בנכות או בשריטה רעיונית  קשה . בניגוד לרושם המתקבל וכאמור גם רבי מאיר לא יצא שלם מהפרדס כמוהו כרבי עקיבא . אשר שניהם כשלו באותה המשוואה של עבודת אלוהים .