רעייה במדבר היא עונש. נקודה 

==============================,

 

קראו בבקשה את הפסוקים הנ"ל.

ליידע כי יש המנסים לראות בהם אך טוב.

 וטוב הרי זה תורה ולימודה . 

והנה אלה לכתחילה מעדיפים היו, שייגזר עליהם על בני דור המדבר 

ארבעים שנה של לימוד תורה נטו  במדבר .ל"פטם" עוד את פולחן הלימוד על חשבון המלאכה

 והעונש יתבטא אך בתנאים הקשים של הלימוד : חום האוהל ולחם ומים צרים. 

הנה כי כן ,יש מי המבקשים להפוך ולנצל את זה העונש לכעין סדרת חינוך תורנית  

 משל עבודה שיש בה גם כל כולה אך לקחים  ונפקויות של לימוד וחינוך תורני.

והנה בורא העולם שמבקש בכל עונש גם לדאוג ליישובו של העולם -  במקרה זה המדבר.

  דווקא חיפש עונש שיש בו מן החינוך למלאכה  - מלאכת הפרנסה וגם

 משום פיתוח ודאגה לבריות ולסביבה  - הגם מדברית על כל  חיותיה ורמישיה.

 והעיקר תרבות  שמאסה בארץ ישראל ארץ חלב ודבש ראוי לה לפחות ארבעים שנה

 לדשדש בתווך בהויית המדבר על כל גווניה -  להפנים ולחוש באיפכא  - במדבר.

  ודווקא בעיקר מוראו של המדבר מלאכת החוץ . ותוך דאגה בלתי פוסקת לצאן.

  לדאוג לו למים, למזון ולמעט צל

 ובאמת רעייה במדבר  היא אחד הדברים המתסכלים ביותר.

 רעייה תקופה ארוכה,של כמעט חיים שלמים. לא של יום יומיים ,או חודש חודשיים.

 ואפילו לא שנה שנתיים - אלא ארבעים שנה

 וכל זה כעונש לחטא של אבותיהם  - "לשאת את זנותם" .

 "זנות"  שהיא מחד מאיסה בארץ חמדה ומאידך תאווה בלתי פוסקת וגעגוע.

  לזנות אחר שגיונות של מצרים שכל כולה : ערווה וזימה הייתה .

 אבותיהם בחרו להפנות עורף לארץ ישראל והם בחרו במצרים  . והנה בניהם נותרו כעין תלושים באויר  בתווך המדברי מחד לשאת זנותם ומאידך לעמול בעמל חינוכי  של הפנמת ערכים.

  להנהיג צאן בתנאים קשים  על מנת להיווכח שמחד אין מצרים יותר ומאידך יש רק אלטרנטיבה אחת  - פאתי מזרח קדימה לארץ ישראל .

 אז אבותיהם זנו בבגידה בארץ ובחמדה והעדיפו על פניה ארץ של זימה - מצרים  .

את הזנות הזו היה צריך לטהר  ובניהם שנשאו זנות זו יום יום ארבעים שנה היו אמורים גם להפיק הלקח  לזנוח סופית את מצרים  ולווכח שאין דרך חזרה רק  קדימה לארץ ישראל .

 ועל כל אלה מי שבמשך היום היו רועים .

הרי בלילה היו  קוברים את המתים [פגרים בלשון הכתוב] .

משל גם ארץ ישראל סרבה לקבלם להיקבר בתוכה

 הוא שאמר הקב"ה  : "וִידַעְתֶּם אֶת תְּנוּאָתִי".