"וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן חֹתֵן מֹשֶׁה... וַיֹּאמֶר חֹתֵן מֹשֶׁה אֵלָיו לֹא טוֹב הַדָּבָר אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה... וְשַׂמְתָּ עֲלֵהֶם שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת... וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם" (שמות יח, א-כב)

בתחילת פרשת יתרו מתוארת הגעתו של יתרו למחנה ישראל, וזמן קצר לאחר מכן הוא מציע לייעל את מערכת המשפט, באמצעות מינוי דיינים נוספים מלבד משה רבנו. משה רבנו מקבל את ההצעה ומוציא אותה לפועל.

ר' שמחה זיסל זיו (הסבא מקלם) מעלה שאלה בעקבות זאת ("אור רש"ז", חלק ב', מאמר ר"ס, עמוד קכח): "מצינו ברבן של כל ישראל אשר מסר נפשו על כלל ישראל להוציאם ממצרים ולקרוע להם הים ובא משה והורידה לארץ היא התורה שהיתה בגבהי מרומים, ולא היתה ראויה לילודי אשה, והנה יתרו שהיה מפטם עגלים לעכו"ם וכששמע יציאת מצרים בא ונתגייר, ותיכף ומיד בקר את משה רבן של כל ישראל... והיה הדבר קשה לי מאד שיהיה משה רבנו עליו השלום מוטעה חס וחלילה בדבר שיתרו ראה...".

ר' שמחה זיסל מתקשה כיצד יתכן שהצעה פשוטה כל כך שיתרו, שזה מכבר התגייר והצטרף לעם ישראל, הגה, נעלמה מעיניו של משה רבנו אדון הנביאים. בתשובתו, ר' שמחה זיסל לומד מפרשייה זו עיקרון מוסרי יסודי (שם, עמוד קכ"ט): "עד שבעזרתו יתברך זכינו ליישב בטוב טעם, כי גם בזה היה צריך להיות רבן של כל ישראל להראות לדורות כי גם היותר גדול יהיה אוהב תוכחה מהיותר קטן... וכן משה רבינו ע"ה בא לידו להורות לכלל ישראל כמה צריך האדם להודות על האמת, כי משה רבינו ע"ה היה לו לחשוב פן יהרהרו ישראל אחריו כי לא עלה על דעתו מה שעלה ליתרו על דעתו, ואם כן אין לסמוך עליו, אבל האמת חביב לו מכל והודה לו, וכן ישראל הבינו כי זה בא לידי רבן של כל ישראל להורות להם הלכה למעשה, גבורת מודה על האמת...".

ר' שמחה זיסל מסביר שהתשובה נעוצה בשאלה: המסר המרכזי של הפרשייה הוא שגדלותו של משה רבנו באה לידי ביטוי בנכונות לקבל ביקורת וללמוד מכל אדם, אפילו מיתרו הגר, חותנו. בנכונות לקבל את הצעתו של יתרו משה רבנו סיכן את מנהיגותו, מפני שהייתה יכולה להתעורר בקרב העם ביקורת על כך שמשה רבנו לא חשב על הרעיון הפשוט של יתרו לשיפור איכות השיפוט. אבל היות והאמת הייתה חביבה על משה רבנו מכול, הוא לא חשש למעמדו והסכים לקבל את הצעת יתרו, ובכך להודות שהוא לא חשב עליה בעצמו - "גבורת מודה על האמת...".

הרב נחמיה רענן, מהאתר: "בית המדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון" - www.etzion.org.il