וַיִּכְרְתוּ בְרִית, בִּבְאֵר שָׁבַע; וַיָּקָם אֲבִימֶלֶךְ, וּפִיכֹל שַׂר-צְבָאוֹ, וַיָּשֻׁבוּ, אֶל-אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים.  לג וַיִּטַּע אֶשֶׁל, בִּבְאֵר שָׁבַע; וַיִּקְרָא-שָׁם--בְּשֵׁם יְהוָה, אֵל עוֹלָם.  

כשאברהם הגיע לארץ כנען

 החל בפולחן של בניית מזבח וקריאה בשם ה'.

 שני יסודות שהלכו יחדיו - וכאחד.

 והנה לאחרת הברית עם אבימלך שינה אברהם ובמקום לבנות מזבח כשקרא בשם ה' - נטע אשל.

 לכאורה מוזר ולא מובן. אלא כשכחלק מהברית עם אבימלך היה על אברהם ליתן ביטוי גם לדתו ופולחנו של אבימלך . ואזי במסגרת מחוייבות זו היה על אברהם לנטוע אשרה ואברהם שינה ונטע "אשל" [לאחר שקודם לכן עזב אלימלך וכבר לא היה בסביבה].

 ומיני אז נטיעת האשל היא בסמליות - ההפך מבניית מזבח .

שמזבח פולחן של אש ובשרים הנאכלים לעצמם  - להעלות ניחוח.

ואשל כאנטי תיזה למזבח  אלא מנחה לאדם.

שהוא סמל של מתן  לזולת :

 ב,אכילה שתייה ולינה  ודוק לכל אדם.

  הנה כי כן אשרי אדם שנוטע אשל כביטוי לבאר של שובע 

  ולכל אדם

 והוא קורא בשם ה'  ודוק "אל- עולם" 

ולא רק :"אלוהי ישראל".

פינת

 "הכלישעה"

-------------------------

שם ה' - כאל עולם

 שווה 

 לה' אחד ושמו אחד.

משה אהרון