הנותן ליעף כח להפטרת לך לך
נכתב על ידי izik28, 2/11/2022
בסד
ד"ת להפטרת פרשת לך לך לע"נ רחל אמנו זצ"ל
הנותן ליעף כח
-------------------------------------------------
מידי בוקר בברכות השחר אנו אומרים את הפ"ס שכתוב בכותרת דה"ת , אבל ... שמתם לב .. אנו אומרים " ליעף" ולא לעייף".... מה ההבדל בין המילים ? המילה עייף מוכרת לנו מעצם הפועל עצל .... מה עם המלה " יעף" , במבט ראשון היא מזכירה לנו משהו מסגנון תעופה כמו לעוף , באתר כיפה מוסבר," המשמעות של המילה כוח זה גם נותן חשיבות לעשייה של האדם, שה´ נותן לאדם לפעול ולעשות דברים בעולם, ועם זה הוא מודה לה´ ומתפלל לה´ שייתן לו כוח וברכה בעשייה שלו.
יש הבדל בין עייף ליעף, עייף זה, שהאדם כבד, עצל, אין לו כוח לכלום מעצלות.
ויעף , זה עייפות מיגיעה, מעבודה, כמו שאומרים על העובד, מתוקה שנת העובד, כי אז הוא מחליף כוחות באמת , וצובר כוח ליום חדש".
הדבר מזכיר לנו את בריאתו של כל יום כפי שאנו אומרים בתפילה," המחדש בכל יום מעשה בראשית" .הקב"ה ברא את העולם בשבע ימים , הוא לעולם אינו עיף או יעף , אם כן למה הוא צריך את השבת עליה נאמר," וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם: וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה: (בראשית ב א-ב)"
המדרש מסביר,"ויכולו" מסמל את הסופיות. את הכוליות במובן של קצבה וקץ, הן בזמן והן במקום. העולם הוא סופי. אבל לא כך בורא העולם: "אין קצבה לשנותיך ואין קץ לאורך ימיך". ומה עם התורה, מסכת הערכים שעל בסיסם נבנה העולם? התורה קדמה לבריאה. קדמה אפילו לכסא הכבוד (בראשית רבה א ד). התורה היא התכנית: "אסתכל בה באורייתא וברא עלמא" (זוהר פרשת תרומה). בא המדרש שלנו ומוסיף שהתורה לא רק קדמה, אלא היא גם ארוכה ורחבה מארץ ושמים. אין לה סיקוסים. העולם הוא זמני וסופי, אך התורה (האידאה) היא נצחית. אבל ראה בראשית רבה ח ב המתאר את השתלשלות הבריאה לאחור: "אמר רבי חמא בר חנינא: משל למדינה שהיתה מסתפקת מן החמרים. והיו שואלין אלו לאלו: מה שברון נעשה במדינה היום? של ששי היו שואלין של חמישי, ושל חמישי של רביעי, ושל רביעי של ג', ושל שלישי של שני, ושל שני של ראשון. ושל ראשון למי היה לו לשאול, לא לבני המדינה שהיו עסוקין בדימוסה של מדינה? אף כאן, כל מעשה של כל יום ויום היו שואלין אלו לאלו: מה בריות ברא הקב"ה בכם? היום של ששי שואל של חמישי וכו' עד לראשון. ושל ראשון למי היו שואלין, לא לתורה שקדמה לברייתו של עולם? דאמר ר"ש בן לקיש: שני אלפים שנה קדמה התורה לברייתו של עולם, הה"ד (משלי ח) ואהיה אצלו אמון וגו' ויומו של הקב"ה אלף שנים". התורה קדמה אבל גם היא מוקצבת בזמן. אלפיים שנה קודם. יומיים לפני יום ראשון לבריאה. התורה ברת קיום יותר מהעולם אך לא כמו בורא העולם".
השבת נינתה לנו עם ישראל , גם לגויים יש שבת היא ביום ראשון אך אין מה להשוות כלל ועיקר ! .
האדם מצוה ללכת בדרכי ה" מה הןא חנון אף הוא חנון , מה הוא רחום כך הוא וכן הלאה , כך גם בעצם העובדה שהקב"ה שבת כביכול ביום השבת , הוא מלך העולם שאין לו עיפות , קל וחמר אנחנו .
לעיתים האדם נמצא במצבים לא קלים , הוא זקוק לעידוד , מילה טובה על זה נאמר"בפ"ק דבתרא (ט', ב') אמר ר' יצחק כל הנותן פרוטה לעני מתברך בשש ברכות והמפייס אותו בדברים מתברך בי"א ברכות הנותן פרוטה לעני מתברך בשש ברכות דכתיב הלא פרוס לרעב לחמך אז יבקע כשחר אורך וארוכתך מהרה תצמיח והלך לפניך צדקך כבוד ה' יאספך אז תקרא וה' יענה תשוע ויאמר הנני וגו', והמפייסו בדברים מתברך בי"א ברכות דכתיב ותפק לרעב נפשך ונפש נענה תשביע וזרח בחושך אורך ואפילתך כצהרים ונחך ה' תמיד והשביע בצחצחות נפשך ובנו ממך חרבות עולם וגו' ע"כ. פי' מה שמתברך יותר מי שמפייסו בדברים ממי שנותן לו צדקה, כי הפרוטה שנותן לו הוא לשעה בלבד אבל המפייסו בדברים פיוס זה הוא אינו לזמן רק לעולם הוא מפוייס, ודבר זה נותן לו חיים ג"כ כמו הממון ולפיכך המפייסו בדברים הוא יותר מן הנותן. וכל אלו דברים ג"כ ידועים בחכמה, מדריגות הדבור והספור שראוי לי"א ברכות, כי העולם נברא בעשרה מאמרות ובדבר ה' שמים נעשו הרי כי הדבור הוא למדרגה יותר מעשרה שהוא י"א, ולפיכך הוא מתברך בי"א ברכות עליונות שכך הוא מדריגת הדבור בפרט כאשר מפייס העני ועוד יתבאר"
הקב"ה ברא את עולמו בדיבור , כך גם האדם בורא עולמות ומחריב חלילה בדיבור , כדי להפיג את עיפות האדם , מלבד שינה הנזקקת חאדם גופנית ונפשית , כלימוד התורה משיבת נפש ,הוא זקוק לעידוד וחיזוק , מה שמזכה אותו בברכת ה" הטובה והליכה בדרכו יתברך! כדאי !
.
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
