בפורים הרגו בנ"י את העמלקים הצרים אותם, כמו שמביא מרן פאר הדור הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א בשם התרגום ראשון (ראה באריכות ב"מועדי ישראל"). ניראה שאפשר להביא לזה רמז שהסמיכו את פרשת זכור שבו נאמר בהפטרה "ונתנה לרעך הטוב ממך" (שמואל א,טו,כח) וזה דומה "לרעותה הטובה ממנה" (אסתר א,יט), כעין קשר בין מחיית עמלק לסיפור פורים. אמנם אפשר שזה בא כנגד המן ומשפ' שהיו עמלקים אולם ניראה שזה בא אף לכלל ההרוגים כיון שבשאול מדובר על מחיית עמלקים (שעשה חלקית) ובנוסף הריגת אגג, שכך בפורים יש את הריגת הצרים שהם עמלקים והריגת המן צורר היהודים. ואסתר היתה מבית שאול, ומרדכי היה מבית יהודה ובנימין ('אמר ר' יהושע בן לוי אביו מבנימין ואמו מיהודה' מגילה יב,ב) כך שזה כעין מלכות שאול ודוד יחד שהתאחדו למחיית עמלק. ואולי זה רמוז בדברי המדרש 'אמר ר' חנינא בריה דר' אבהו כתיב "כי הוא יכאיב ויחבש ימחץ וידיו תִּרְפֶּינָה" בלשון שנטלה מלכות מזקנה שאמר לו שמואל "ונתנה לרעך הטוב ממך" בו בלשון חזרה לו המלכות הה"ד "וּמַלְכוּתָה יִתֵּן הַמֶּלֶךְ לִרְעוּתָהּ הַטּוֹבָה מִמֶּנָּה" (אסתר רבה ד,ט) שהמכה גם מרפא, שזה לא רק הלשון שדומה אלא שזהו עצמו המרפא, שנטילה מלכות שאול בגלל עמלק וחזרה לו בגלל עמלק. וכן נראה רמז שלהמן היו הרבה ילדים (מגילה טו,ב) וכיון שהם עמלקים כניראה הרגו אותם לקיים מצוות מחיית עמלק, והם כלולים בהרוגים ולכן ודאי שמתו עמלקים, וכיון שלא הופרדו לעצמם למדו שבא ללמד שכולם היו מבית עמלק. ועוד שנאמר "ורבים מעמי הארץ מתיהדים כי נפל פחד היהודים עליהם" (אסתר ח,יז) שמדוע התייהדו מפחד היהודים, מדוע לא השלימו איתן וזהו?- אלא מכאן שהיו הורגים אותם בכל מקרה, ולכן רמז שהיו עמלקים, ולכן ידעו שיהרגום לקיים מחיית עמלק, ולכן התייהדו שבכך בלבד יכלו להציל את עצמם, כך שרמז שהמתים היו קשורים לעמלק. ואולי עוד שנאמר "ובשושן הבירה הרגו היהודים ואבד חמש מאות איש, ואת פרשנדתא" וגו' (אסתר ט,ו-ז) כעין סמיכות לומר מה אלו קשורים להמן, אף אלו, וזהו משום שהיו עמלקים. ועל דרך המסורת שכל ראש להזיק לבנ"י הוא מבית עמלק, אז ברור שאלו שהרגו היו מעמלק. וניראה שזה נעשה (מחיית עמלק) דווקא אז, כיון שעמלק נחשב שהחריב את ביהמק"ד (פגע בכסא ה') ומי שהחריב זה נבוכדנצר, ולכן בפורים כשהעונש מגיע לצאצאי נבוכדנצר, שממיתים את ושתי, אז על הדרך גם מביאים את העונש לעמלקים, ואולי זה רמוז ב"איש יהודי היה בשושן הבירה ושמו מרדכי בן יאיר בן שמעי בן קיש איש ימיני, אשר הגלה מירושלים עם הגלה אשר הגלתה עם יכניה מלך יהודה אשר הגלה נבוכדנאצר מלך בבל, ויהי אמן את הדסה היא אסתר בת דדו" (אסתר ב,ה-ז) שמודגש שהוגלו מירושלים ע"י נבוכדנצר, וייחוס מרדכי ואסתר, שזהו הפתיחה לכל מה שקרה אותו זמן...