"וְכָל עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ כֹּורְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים לְהָמָן כִּי כֵן צִוָּה לוֹ הַמֶּלֶךְ וּמָרְדֳּכַי לֹא יִכְרַע וְלֹא יִשְׁתַּחֲוֶה" (מגילת אסתר ג, ב)    

כותב הרב"ש אשלג:

ניתן להסתכל על שני הגיבורים הראשיים במגילה, המן ומרדכי, כסמל לשני סוגים של רצונות השוכנים בליבו של האדם:

המן - מסמל את הרצון המפעם בתוככי כל אחד ואחד מאיתנו לקבל כמה שיותר הנאה ותענוג לתועלת עצמו, ללא כל התחשבות בצרכי הזולת. הדבר מרומז בפסוק: "ויאמר המן בלבו למי יחפוץ המלך לעשות יקר יותר ממני?". אותו 'המן' שבתוך כל אחד ואחד מאיתנו, משוכנע כי המלך, מלכו של עולם, ברא את הכול אך ורק כדי למלא את תאוותו האנוכית הצרה.

מרדכי - לעומת זאת, מרדכי מסמל את ההשתוקקות להגיע לדבקות בבורא העולם: להידבק במידותיו,  על דרך הכתוב "מה הוא רחום, אף אתה היה רחום, מה הוא חנון אף אתה היה חנון".

הרצון המכונה 'המן' הוא הרצון הדומיננטי כיום בעולם. הדבר מרומז בפסוק: "וְכָל עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ כֹּרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים לְהָמָן".

מרביתם המוחלטת של בני העולם בימינו אנו, סוגדים בפני 'המן' - אותו רצון פנימי הקורא להם לנצל ככל הניתן את העולם לתועלתם האישית.

"וּמָרְדֳּכַי לֹא יִכְרַע וְלֹא יִשְׁתַּחֲוֶה" - בליבו של האדם מסתתר לו 'מרדכי', הצדיק היחיד בסדום, הניצוץ הקטן אשר מסרב להיכנע להיסחפות הכללית, לסגידה ההמונית בפניו של האליל הנערץ: האגואיזם.

(מאת: שאול בן נתן, מתוך האתר "מורשת" - www.moreshet.co.il)