ענין פגם ראיות אסורות
נצטוינו לקרוא בכל יום פעמיים באהבה, "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם.",
כי כל חיות נפש האדם קשור לעין, והשמירה על העין מלהביט בנשים, היא עבודה תמידית וקשה מאוד, והאדם מזלזל בה ,
בחושבו, מה עשיתי , רק הבטתי ולא פעלתי עוון. והשטן שמח בחטא זה יותר ממעשה העבירה עצמה , כי על מעשה העבירה תמיד ירא השטן,
שמא ינקפוהו המצפון לאדם, וישוב בתשובה ונמצא מתקן נפשו, אבל על הסתכלות בנשים כמעט שאין אדם שב בתשובה ובוכה ומתחרט.
ולכן אמרו חכמים, טוב לשטן מראה עיינים באישה יותר מגופו של חטא , שנאמר"טוב מראה עיינים מהלך נפש"
וכבר נפסק להלכה שאפילו בבגדיה של אישה שהוא מכירה, ואפילו אינם עליה, אסור להסתכל.
והמסתכל באצבע קטנה של אישה , ונתכוון להנות ממה, דינו כמסתכל במקום ערוותה, וחייב מכת מרדות. (רמבם, הלכות איסורי ביאה פרק כ"א.. שו"ע אבן העזר ס' כ"א.)
וכתב הרמבם, המסתכל בעריות, (כל אישה שבמצב הנוכחי אי אפשר לקיים איתה יחסי אישות) מעלה על דעתו שאין בכך כלום,
שהוא אומר וכי קרבתי אצלה ? והוא אינו יודע שראייית העיינים עון גדול שנאמר ולא תתורו אחרי ללבכם ואחרי עיניכם.
וכתוב בזוהר הקדוש , שהמדור הראשון של גיהנום נקרא "בור" ועליו ממונה מלאך חבלה הנקרא פתות, השולח שלוחיו לפתות בני אדם להתסכל בנשים ולזנות ולנאוף במחשבתו,
ושאדם מת, מלאך זה שובר את עיני הנפש שלו והופך אותה לעייורת. שלא יכולים לאור באור החיים עד שתתקן.
ויותר מזה אמרו חז"ל, (בבא בתרא דף נ"ז) שאם יש לאדם 2 דרכים להגיע למקום חפצו, אחת דרך רגילה, והשניה נשים מגלות זרועיותין, אסור ללכת בדרך השניה ,
ואם הלך אפע"פ ששמר עיניו נקרא רשע,. למה ? על שהעמיד עצמו לידי ניסיון.
וכתבו תלמידי הארי הקדוש, שהמסתכל תמיד בנשים יתגלגל בגילגול של עוף אם לא עשה תשובה.
והחי יתן אל ליבו וישכיל מעשהו לשוב מעון חמור ותדירי זה
ויחשוב מה יתן לי ומה יצא לי מהבטה באישה ....
מתוך טהרת הקודש.
אני לא בא להפחיד אותכם או משהו , אני רק כתבתי לכם כמה דברים מהספר של ר' אהרון ראטה ,
על מה שהוא אומר על שמירת העיינים, למען יראו ויראו