"ולא תאמר אני העשרתי את אברם" (יד, כג)

אברהם לא רצה לקחת ממלך סדום דבר, ואפילו לא "מחוט ועד שרוך נעל", שמא המלך יטען "אני העשרתי את אברם". אם כן, מדוע הוא לקח מתנות מאבימלך ומפרעה?

ה' נתן ברכה לאברהם שיתעשר, שנאמר "ואברכך" - "בממון" (רש"י, בראשית יב, ב), וקיום הברכה הוא אחת האותות לאמיתות האמונה בה', ואברהם שמטרתו היתה הפצת אמונה זו, לא רצה שיאמרו אחרים שעושרו לא היה מאת ה' אלא בשר ודם הוא שהעשיר אותו. במקרים של אבימלך ושל פרעה, הם הודו בגלוי שה' עמד מאחורי כל האירועים, ושאברהם הוא נביא ה', ולכן אברהם לקח מהם את המתנות, כי לא יכל אף אחד - בוודאי לא הם עצמם - לטעון שלא מה' יצא הדבר. לעומת זאת, במקרה של מלך סדום, אמנם מלכיצדק מכריז בפירוש שהכל מה', אבל מלך סדום אינו מודה בכך, אלא אומר רק בצורה בוטה: "תן לי הנפש" (שם יד, כא). לכן אברהם סירב לקחת ממנו.