הקדש לזכרן לפני ה' תמיד (כח, כט)

הנה כידוע תורתנו הקדושה היא נצחית, ולכן עלינו לעיין בכל 

הענינים שהם ציוויים לשעה, ולמצוא בהם גם את הנקודות 

הנחוצים לדורות, ומציווי זה של עשיית החושן ולבישת כהן גדול 

בו אפשר ללמוד נקודה נחוצה מאוד לזמנינו.

דהנה מובא בשם האר''י הק' בספר 'פרי עץ חיים' וז''ל (בהקדמה 

לשער התפילה): "והיה אומר מורי זלה"ה, שיש י"ב שערים ברקיע, 

נגד י"ב שבטים, וכל אחד עולה תפילתו דרך שער אחד, והם 

השערים הנזכרים בשלהי ספר יחזקאל. ואמר שוודאי לא היו 

השערים ודרכי השערים שוין, וכל אחד משונה מחברו, לכן גם 

התפילות משונות. לכן כל אחד ואחד ראוי להחזיק כמנהג תפילת 

אבותיו, כי מי יודע אם הוא משבט ההוא, ואין תפילתו עולה אלא 

ע"י שער ההוא", עכ"ל.

היוצא מדבריו ששונה היה עבודת כל שבט ושבט, ואפשר שלזה 

רמזו הגוונים באבני החושן, כי כידוע היו הגוונים שונים זה מזה, 

ובודאי היה בכל גוון אות ורמז על ענין עבודת זה השבט החרות 

עליו, ודבר זה למדים מדגלי מדבר, כי רש''י שם (במדבר ב, ב) פירש 

שכל דגל מפה צבועה תלויה בו, צבעו של זה לא כצבעו של זה, 

וצבע כל אחד כגוון אבנו הקבועה בחושן, ומתוך כך הכיר כל אחד 

את דגלו. עכתו''ד. ולכאורה יפלא למה להם דוקא אותם גוונים 

שבחושן, הרי כל זאת לא היה אלא לסימן שיכיר כל אחד שבטו, 

ואם כן מה בכך שיהיו גוונים שונים? ובהכרח שהגוון מלבד היותו 

משמש כסימן, היה מורה גם כן על מהות השבט, ולכן לא היה ראוי 

לשנותם. כי כל גוון היה כעין סמל לשבט מסוים.

ובדרך אפשר נוכל לומר שזה היה ענין החושן, וענין הציווי על 

הכהן גדול ללבשו בבואו אל הקודש, שהרי הכהן גדול היה כולל את 

כל ישראל, שהרי בעבודתו שימש כשליח לכפר על הכלל כולו, ולכן 

מוטל היה עליו להעיד שכל ישראל רצויים לבוראם, וכל הדרכים 

שעובדים בהם את בוראם חביבים לפניו, ובזה שנשא על לבו גווני 

כל השבטים המורים על דרכיהם השונים בעבודת ה', היה מראה 

את מעלתם וחשיבותם.

והנה הדבר פשוט שלא עלה על דעת שום שבט ליתן דופי חס 

ושלום בעבודת שבט אחר, כי כמו שכל שבט הבין שלא שייך להם 

להתעלות בלתי הדרך משלהם, כמו כן הבינו ששבט אחר אינו יכול 

להתעלות רק על דרך משלו, וכדברי האר''י הק' הנזכרים.

ודבר זה צריך להיות דרך לדורות, כי גם כהיום ישנם כמה וכמה 

דרכים בדרכי השי''ת, יש המשימים דגש יותר על לימוד התורה, 

ויש אחרים שהתפילה היא העומדת בראש מעיינם, וכן יש הרבה 

אנשים שזכו להארה בשאר מצוות התורה, וכן בכל מצוה עצמה 

ישנם כמה דרכים, יש ההוגים בתורה בעיון, ויש הנוקטים בדרכי 

הבקיאות, ויש שעיקר לימודם הוא ההלכה למעשה, ומוטל על 

האדם לדעת, כי גם כשרואה שדרכו צליחה בעבודת ה', אין זה 

מחייב שגם חברו יעשה כמותו. כי אפשר שאין ביכולת חברו כלל 

להתעלות מכוח עבודה שלו, ולכן לא זכה להארה בזו העבודה, רק 

על חברו לנקוט בדרכי העבודה השייך לחלקו.

ועל כן אין לזלזל ח''ו בזולתו כשאינו צועד בדרך שלו, ועליו 

לדעת כי כמו שהוא צועד בדרך הנכונה, כך גם חברו צועד בדרך 

הנכונה, רק שאין כל הדרכים שווים, ולכל אחד נותנים הארה בזו 

הדרך שדרכה יהיה ביכולתו להתעלות.

ובנוסף לזה עלינו לדעת, כי כל האופנים בעבודת השם, מלבד 

היותם מובילים שונים למטרה אחת, והוא השגת הדבקות 

בהשי''ת, הם גם דרכים הכרחיים לתיקון הבריאה, ויש תועלת 

מסויימת ממציאות כל דרך ודרך, ודבר זה למדים אנו גם כן 

מהחושן, כי אילו היה חסר בו אחד מאבניו, לא היה שם חושן עליו, 

ורק ע''י כל הי''ב אבנים נתקדש בקדושתה, כי כאמור מורים אלו 

האבנים על הדרכים השונים בעבודת ה', וכיוון שכל הדרכים הם 

הכרחיים, היה צורך שיהיה בו כל האבנים.

ודבר זה המשיל החפץ חיים למלחמה, כי כידוע שבכל מלחמה 

יש כמה דרכים לנצח את האויב, והלוחמים נחלקים לכמה קבוצות, 

וכל קבוצה לוחמת בדרך אחרת, קבוצה אחת נקראת חיל אוויר, 

והשניה חיל הים, וכוונת כולם הוא אחת, לנצח את האויב, רק 

שבכדי לנצחו צריכים להילחם בכמה תחומים, ומובן שכל קבוצה 

היא הכרחית במלחמה, כי בלא כל התחומים אין ההצלחה מובטחת, 

כי משאירים איזה פתח להאויב להתגבר, ולכן מבין כל קבוצה 

שזקוקים לקבוצות האחרות לא פחות מאשר נזקקים לקבוצה 

שלהם, וכמו כן הוא בעבודת השי''ת, שיש בה כמה דרכים, ומטרת 

כל אחד שווה, שעל ידם יזכה האדם להתקרב אל בוראו, אמנם 

מלבד זאת צריכים אנו לדעת שכל הדרכים הם נחוצים, כי ודאי יש 

תועלת מסויימת מכל עבודה ועבודה.

וזהו גם כן הסיבה שהקמת המשכן היה מכמה וכמה דברים, זהב 

וכסף ונחושת, ועצי שיטים, כי אלו הדברים מורים על בחינות 

ומדרגות שונות בעבודת ה', ורצה השי''ת להראות כי רק על ידי כל 

הבחינות נעשה דבר שלם.

ואילו היו אלו הנקודות ידועים בין ההמון היו נפטרים מחלק ניכר 

של מחלוקת המצוי בינינו, כי הרבה מחלוקת נגרמים ממה שאין כל 

אחד מכיר בדרכו של חברו, יש לכל אחד דרך משלו, וסובר שרק 

אותה הדרך היא האמיתית, ואינו מבין שאותו הקב''ה שהנחה אותו 

בדרכו הנחה את חברו בדרך אחרת.

יעזור השי''ת שנזכה כל אחד לראות במעלת חברינו ולא חסרונם, 

ושיאיר לנו הדרך להתעלות על ידה, ולזכות להתדבק בהשי''ת על 

ידה.