chiddush logo

ביטול הבחירה - הרב שלום ארוש

נכתב על ידי DL2000, 23/1/2014

 ביטול הבחירה


בס"ד

כי אם שמוע תשמע בקולו ועשית כל אשר 
אדבר, ואייבתי את אויביך וצרתי את צורריך... 
ועבדתם את ה' אלוקיכם וברך את לחמך ואת 
מימיך והסירותי מחלה מקרבך"
התורה הקדושה חוזרת ומדגישה במקומות רבים 
מספור, שלקיום התורה והמצוות יש שכר ועונש כבר 
בעולם הזה: כאשר עם ישראל מתנהגים וחיים על פי 
התורה הקדושה, הם זוכים לברכה, להצלחה, לרפואה 
ולישועות גדולות בכל תחומי החיים; ואילו כאשר 
הם חלילה לא שומרים על חוקי התורה הם נענשים 
וסובלים כבר בעולם הזה. וזה אחד מיסודות ועיקרי 
האמונה שעליהם אנו חוזרים בקריאת שמע בוקר 
וערב בפרשת "והיה אם שמוע".
צריכים להבין מדוע זה כך. שהרי יודעים אנו, שכל 
ענייני העולם הזה הם הבל הבלים; ויודעים אנו, שאת 
השכר הנצחי על המצוות אי אפשר לקבל במסגרת 
המצומצמת של העולם הזה; והשכר האמתי – נאמר 
עליו 'עין לא ראתה' וכו' – אם כן מה העניין לקבל שכר 
מהמצוות כבר בעולם הזה? 
אלא שיש כאן חסד גדול ועצום מבורא עולם, שהרי 
אם לא היה שכר ועונש כבר בעולם הזה, היה האדם 
יכול לעשות ככל העולה על רוחו, ולשכוח לגמרי 
מהתכלית הנצחית, אך כיוון שהבורא רוצה שהנבראים 
יכירו אותו ויידעו אותו ויתקרבו אליו כאן בעולם הזה, 
לפיכך הוא מאותת להם ומייסר אותם בעולם הזה. 
והייסורים הם כמו המוסרות של הבהמה, המכוונות 
אותה לדרך הישר כדי שלא תיטה מהדרך, כך מיישר 
הבורא את האדם לדרך הנכונה על ידי השכר והעונש 
שבעולם הזה.
ועל זה אומר רבינו הקדוש בשיחות הר"ן, שעיקר 
העבודה של האדם מתחילה ביראת העונש, כי האדם 
יכול היה לישון את ימיו מבלי לחשוב על תכליתו, 
והדבר היחיד שמעורר אותו בתחילת דרכו הוא הפחד 
מהסבל של העולם הזה. ובליקוטי מוהר"ן אומר 
רבינו: "שהוא חסד גדול מאת ה' יתברך שהוא משלם 
לאדם מדה כנגד מדה, שעל ידי זה הוא מבין לפשפש 
במעשיו ולידע החטא שפגם בו ולשוב בתשובה". 
מה יגיד האדם בשמים? שהוא לא ידע שהוא טעה 
בדרכו? יגיד לו ה' יתברך: וכי לא ראית שאתה סובל? 
וכי חשדת בי שאני מייסר את הברואים בחינם?
לכן מזהיר הבורא שוב ושוב את עם ישראל, שיידעו 
שמקבלים עונשים על העוונות והחטאים כבר בעולם 
הזה. וצריך כל אחד ואחד לראות ליישר את דרכו 
ולהתחיל לשמוע בקול ה' יתברך ולעשות רצונו.
אבל למרות שהאדם מבין שצריך ליישר דרכו, הוא 
חושב שהוא לא יכול להיות כרצון ה', כיוון שהוא מלא 
מידות רעות ותאוות והרגלים רעים, ואפילו הדבר 
הקטן ביותר בעבודת ה' הוא קשה וכבד עליו מאוד.
אך כאשר יודעים את סוד הבחירה, הדרך היא קלה 
מאוד, והתורה הקדושה רומזת לכך. בכל המקומות 
שבהם התורה קוראת ומעוררת את האדם ליישר את 
דרכו, אומרת התורה את הלשון "אם שמוע תשמע". 
מה הכוונה במילים 'אם שמוע תשמע'? בוודאי שאין 
הכוונה לשמיעת האוזן, שהרי הרבה אנשים שומעים, 
והם לא משתנים כהוא זה? אלא שהכוונה היא 
לשמיעת הלב, כמו שאומר שלמה המלך "ונתת לעבדך 
לב שומע". 
הספר "אורחות צדיקים" בשער הרצון מאיר את עינינו, 
שעיקר המושג 'שמיעה' מתייחס לרצון של האדם. 
כי מה שה' רוצה מהאדם באמת הוא רק את הרצון. 
וכאשר האדם רוצה באמת ליישר את דרכו, והוא חזק 
בנקודת הרצון ומבקש מה' שיעזור לו, הוא בוודאי 
ישתנה לטובה. אך האדם טועה טעות גדולה, כאשר 
הוא מסתכל על עצמו ורואה עד כמה המעשים שלו 
רחוקים מהתכלית, וגם הלב שלו מלא במידות רעות 
ובתאוות – ואז היצר הרע משכנע אותו שהמציאות 
מעידה על רצונו, ולכן הוא מתייאש ולא מתחיל כלל 
להתחזק להתקרב לה'. אבל באמת הרצון האמתי 
של כל יהודי הוא רק להיות כרצון ה', והמעשים הם 
לא עדות על רצונו, הם רק עדות על כך שלא למד ולא 
התפלל ושעדיין חסרה לו דעת לשנות את המעשים 
בפועל, אבל הרצון שלו הוא רק להיות כרצון ה'.
ניגש אלי יהודי והתחיל לספר לי עד כמה הוא רחוק 
ואיפה הוא מונח. אמרתי לו, אבל אתה רוצה רק 
את ה'. הוא הסתכל עלי בתימהון ולא הבין איך זה 
יכול להיות. ואמר לי, אני מכיר את עצמי, אתה יכול 
להסביר לי למה אתה מתכוון? אמרתי לו, ואני אומר 
לכל אחד ושואל כל אחד: אתה רוצה להיות כמו משה 
רבנו? כל אחד בוודאי יענה 'כן'. אתה רוצה להיות כמו 
יוסף הצדיק? בוודאי. אתה רוצה להיות כרצון ה'? 
כן. אתה רוצה לעשות עבירות, להיות רע, רשע וכו'? 
בוודאי שלא. אם כן, אתה רואה שאתה רוצה רק את 
ה'? אלא מה שמבלבל אותך זה המצב הנוכחי שלך, 
לכן אתה חייב לדעת את סוד הבחירה, ומה בורא 
עולם רוצה ממך ואיך בורא עולם מסתכל עליך.
לכן נסכם את סוד הבחירה, על מנת שכל אדם יוכל לחזור 
על היסודות הללו, ולהמשיך בדרך הקודש מבלי להתבלבל 
ממה שעובר עליו בפועל:
א. תדע, שבאמת ובפנימיות שלך, אתה רוצה 
להיות כרצון ה'.
ב. תדע את האמת הפשוטה שאתה לא יכול 
להשתנות מיד.
ג. תדע, שהרצון הוא הדבר היחיד שהוא בידיך 
לשנות מיד.
ד. תדע, שאם לא תעזוב את הרצון לעולם 
ותעשה את ההשתדלות המתאימה לכל דבר ודבר, 
אתה תצליח לשנות כל דבר בזמן הנכון הראוי לו. 
סיכום של ארבעת הסעיפים הראשונים: זה העומק של 
נקודת 'המכיר את מקומו', שהאדם יודע ומכיר את 
הרצון שלו ואת היכולת שלו. 
ה. הבורא יודע את כל זה: שרצונך להיות כרצונו 
ושאתה לא יכול להשתנות מיד.
ו. הבורא רוצה שתחזיק תמיד ברצון, אף על פי 
שהמעשים שלך הם לגמרי הפוכים ממה שאתה רוצה.
ז. הבורא דן אותך לפי הרצון, כי זה הדבר 
היחיד שאתה יכול לשנות מיד וזה הדבר שהוא בידיים 
שלך תמיד. 
סיכום: כל זמן שאתה מחזיק ברצון, אתה נחשב אצל 
הבורא כצדיק גמור אע"פ שהמעשים שלך הם של 
רשע גמור. 
המסקנה וההתחזקות היוצאות מכל זה: תהיה עקשן גדול 
ואל תעזוב את הרצון הטוב. גם אם ייקח לך הרבה 
מאוד זמן לעסוק בתיקון המעשים, אל תתבלבל 
ואל תעזוב את הרצון בכל הזמן הזה. ובינתיים תלמד 
ותתפלל ותעשה כל שביכולתך לתקן את המעשים. 
וכעת נבאר את היסודות האלה אחד לאחד:
א. ההתחלה של העבודה היא שיישב עם עצמו 
ויעשה יישוב דעת מה הוא באמת רוצה. ויברר לעצמו 
שבאמת הוא היה רוצה להיות כרצון ה' בשלמות.
ב. אחרי שאדם בירר לעצמו שבאמת הרצון 
שלו זה להיות כרצון ה', נסביר לו למה הוא לא יכול 
להשתנות מיד. כי בשביל לעשות שינויים מעשיים, כל 
שינוי מצריך עבודה רבה וארוכה. לשנות מידה, לצאת 
מתאווה, או הרגל עבירה – זה דורש עבודה ועמל. 
ג. מה כן בידיך? הרצון. כי את זה אתה יכול 
לשנות מיד וזו הבחירה שלך בכל רגע ורגע: לרצות 
להיות כרצון ה' באופן כללי ובאופן פרטי בכל פרט 
בעבודת ה'.
ד. כדי שאדם יכיר את מקומו באמת, צריך 
לראות בראשונה את הרצון שלו, כי כשהאדם רואה 
את היכולת שלו הוא נופל לייאוש. וזו הסיבה למה 
אנשים נופלים. לכן חייב האדם בראש ובראשונה 
לדעת לראות את הרצון שלו לפני שהוא מסתכל על 
היכולת שלו, אחרת הוא נופל לייאוש. 
ה. ה' יודע שאתה רוצה להיות כרצונו והוא 
לא מצפה ממך שתשתנה בשנייה אחת, כי הוא יודע 
שזה לא בידיים שלך, ולא בכוח שלך, ולא ביכולת שלך 
להשתנות מיד. למה אדם נשבר? כי הוא לא מכיר את 
מקומו והוא חושב שבידו להשתנות מיד. והוא דן את 
עצמו לכף חובה ולכן הוא שובר את עצמו. אך עליו 
לדעת שהבורא יודע את זאת כי הבורא בוודאי יודע 
את מקומו והוא לא דורש ממנו מה שלא בידו, לכן 
שלא ירדוף את עצמו על מה שלא בידיו. 
ו. הבורא דורש ממך רק שתמיד תחזיק ברצון. 
ובשביל שהאדם יצליח בעבודתו, עליו לדעת שה' 
רוצה ממנו את הרצון – שירצה להיות כרצונו, ושלא 
יעזוב את הרצון לעולם ויעשה מה שבכוחו וביכולתו. 
והבורא לא מסתכל על המעשים הרעים שלך כי הוא 
יודע שזה לא ביכולתך לשנות אותם. 

מכל זה נובע וצריכים לדעת ולשנן זאת היטב: 
בורא עולם שופט את האדם לפי הרצון שלו ולא לפי 
העשייה שלו, כי ה' שופט אותך רק לפי מה שבידיך והוא 
יודע מה בידך באמת. כל אחד חייב לזכור היטב: כל זמן 
שאתה חזק ברצון שלך - בעיני ה' אתה צדיק גמור. כי 
בורא עולם יודע שלשנות דברים זו עבודה מתמידה, ארוכה 
ואינטנסיבית ולכן הוא לא דורש מהאדם תוצאות והצלחה 
רק רצון והשתדלות במה שביכולתך, וכאשר יש לאדם רצון, 
ה' יודע שהאדם כבר בדרך הנכונה ובסוף הוא בוודאי יגיע 
ויצליח. 
מי שיודע באמת את הידיעות האלה, שה' רוצה את הרצון 
ורק את מה שביכולתו ושאת הרצון יש לך בחסדי ה' - הוא 
באמת יכול לצאת לעבודה ולהתחיל לעבוד ולתקן לפי 
היכולת שלו, וזה נקרא שיש לו 'אריכות אפיים', והוא לא 
רודף את עצמו או שובר את עצמו או דורש מעצמו דברים 
דמיוניים שאינו יכול לעמוד בהם. הוא יודע את האמת, חי 
באמת, ויכול להתקדם באמת. 
אך כאשר אדם לא חי את הידיעות האלה הוא חי בשקר 
גמור. הוא דורש מעצמו דברים לא מציאותיים והוא 
מאשים את עצמו בדברים שהם לא בידיים שלו בכלל. זה 
לא פלא שהוא כל הזמן עצוב, שבור ומדוכא.
ומכיוון שהשכר והעונש בעולם הזה בא רק כדי ליישר את 
האדם אל הדרך הנכונה, אם כן כאשר האדם בדרך הנכונה 
שהוא עושה את המוטל עליו ומחזיק ברצון - זה עצמו כבר 
ממתיק מעליו את כל הדינים, ואין מה להעניש אותו כי הוא 
כבר הולך בדרך הישרה מבלי שיעוררו אותו לכך משמים. 
יוצא שגם השכר והעונש בעולם הזה הם רק לפי הרצון 
וברגע שהקב"ה ראה שהאדם רוצה ועושה את הפעולות 
הנכונות לא יהיה לו שום עונש, כמו שספרת הגמרא 
בברכות על רב הונא שהחמיצו לו ארבע מאות חביות יין, 
כדי לעורר אותו לתקן נקודה שבה היה עליו לעשות תשובה 
לפי מדרגתו. וברגע שאמר "אני מקבל עלי לעשות תשובה" 
מיד נעשה לו נס והחומץ הפך בחזרה ליין, למרות שבפועל 
עדיין לא תיקן את מה שקיבל עליו. 
כך גם כל מי שאומר: 'אני רוצה ואני מתחיל לעשות את 
העבודה הנכונה. אני רוצה לתקן דבר זה, להתפלל על זה 
יום יום' וכו' ומקבל קבלה שהוא יכול לעמוד בה, הרצון 
פועל מיד וממתיק מהאדם את כל הדינים, והוא נכלל 
בגדר של "אם שמוע תשמע" וממילא זוכה לכל הברכות 
האמורות בתורה: "וברך את לחמך ואת מימיך והסירותי 
מחלה מקרבך". אמן כן יהי רצון.
בברכת שבת שלום ומבורך
לכל בית ישראל

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה