רבי חיים בן עטר נולד במרוקו בעיר סאלי בשנת ה'תרנ"ו. הוא צאצא לאחת המשפחות הנכבדות והחשובות בין יהודי מרוקו, השם "עטר" ניתן להם על היותם סוחרי בשמים בארץ מוצאם שם מכונים הבשמים בערבית "עטר".
ממשפחה זו יצאו בהמשך הדורות צדיקים וגאונים. בני המשפחה מצאו להם מקלט בעיר סאלי שבמרוקו, ושם התבססו והמשיכו לטוות את שושלת הזהב. גם במרוקו כמו בספרד התפרסמו בני המשפחה כבעלי מופת וצדיקים נודעים.
בין נכבדי העיר ופרנסיה של סאלי שבמרוקו בלטה דמותו הנאצלת של רבי חיים בן עטר הוא סבו של "אור החיים". רבי חיים הזקן התפרסם בין יהודי מרוקו כאיש קדוש ובעל מופת אשר היה בקיא בנגלה ובנסתר ולא עוד אלא שנודע בנדיבותו ובתמיכתו לאביונים. יום ולילה ישב והגה בתורה וגם בזמן שהיה טרוד במסחר לא נטש את לימודו. בנו של רבי חיים הזקן, רבי משה, התגורר יחד עם אביו והצטיין כאביו בצדקה, הכנסת אורחים ולימוד התורה.
בבית זה הספוג תורה וגמילות חסדים, נולד בשנת ה'תנ"ו לרבי משה, בנו של רבי חיים הזקן, בן שזכה לקבל את שם סבו "חיים". כבר מקטנותו עקב חיים הקטן אחר אורחות חייו של סבו ומידי לילה היה מתעורר לקול בכיו של הסב ומזיל דמעות עמו על גלות השכינה. כבר אז נשבע הילד הקטן כי כאשר יגדל ישאף בכל כוחו להחזיר את עטרת ישראל ליושנה. כאשר בגר חיים והיה לנער הצטרף אל סבו ולמד עמו תורה עד עלות השחר.
והנה הגיעו ימים בהם גברו הרדיפות נגד היהודים בשל חמדת הממון של המושלים והן בשל הקנאות הדתית שהתגברה. קנסות גבוהים הוטלו על היהודים רכושם נבזז ומשפחותיהם נרדפו ללא רחם. יהודים רבים נאלצו לברוח כשהם נוטשים את כל אשר להם. בין הבורחים הייתה גם משפחת עטר, שנמלטה אל העיר מקנס.
