רבי חיים בן עטר
מתוך מעגלי החיים. 050-6284-199 מנהגו של הרב היה בכל שבוע לשחוט פרה ולחלק את הבשר לכבוד שבת לתלמידי חכמים עניים פעם אחת כל הפרות שנשחטו לכבוד שבת נטרפו, חוץ מפרתו של הרב. אחד העשירים הגיע לישיבתו של רבנו וביקש לקנות בשר לשבת. אמר לו הרב שהבשר מיועד רק לתלמידי חכמים. כעס מאוד העשיר והחל לבזות את תלמידי החכמים. הרב הצטער מאוד על הדברים אך שתק. בשמים הקפידו על הרב שלא הגיב על עלבון תלמידי חכמים, וגילו לו שצריך לצאת לגלות שנה תמימה לתיקון העוון. רבנו קיבל את הדין בכבוד, לקח את ספריו, והחל לנדוד ברחבי המדינה לתיקון החטא. בהמשך כל זמן גלותו לא הפסיק רבנו לעמול בתורה. כשהגיע לפרשת "בחקותי" פירש 42 ביאורים על הפסוק "אם בחקותי תלכו" ביאורים מתוקים מדבש ונופת צופים. בערב שבת אחד נזדמן הרב לאחד הכפרים הנידחים, נכנס להתפלל בבית הכנסת. לאחר התפילה ניגש אליו אחד מנכבדי המקום והציע לרבנו לבוא איתו להתארח אצלו בביתו כי חשב שרבנו עני ומחזר על הפתחים כי היה נראה רבנו כעני ממש, רבנו הסכים להצעת העשיר. אותו עשיר היה רב גדול ומנהג היה בידו לדרוש לאנשים מתורתו הקדושה של "אור החיים" הקדוש. בליל שבת קודש, היה שם את ראשו רגע אחד לתנומה והיה דורש להם מתורתו שזה עתה גילו לו מהשמים. והנה אותו חכם עשיר החל לדרוש להם על פרשת אם "בחקותי" שלושה ארבעה ביאורים נפלאים עד מאוד, וכל האנשים היו משתוקקים מדברי תורתו של אותו חכם. אמר להם החכם: "דעו שחידושים אלו שאמרתי לכם, אמרם הקב"ה בכבודו ובעצמו בשם רבנו אור החיים הקדוש שחיי בימנו". כששמע רבי חיים את התארים שנתנו לו לא מצא הדבר חן בעיניו, שאל את החכם: "מי אמרת? חיים בן עטר?" והשמיט את המילה רבי. כעס עליו החכם והזהירו לבל יכנה רב קדוש בשמו. ביום שבת שוב דרש החכם ואמר לסועדים שיש לו עוד 10 חידושים על הפרשה "אם בחקותי" וכל החידושים מפי רבו הקדוש רבנו חיים בן עטר. שוב נגש אליו רבנו ואמר "מי אמרת? חיים בן עטר?" הפעם כעס החכם ביותר. ציוה את עבדיו לקחת את רבנו לסגור אותו במחסן עצים עם העיזים. רבנו הצטער מאוד הן מריח העיזים, והן שלא יכול ללמוד תורה בגלל הריחות הרעים. הגיע זמן סעודה שלישית והחכם שוב הרכין ראשו שיגלו לו עוד חידושים, אך מהשמים אמרו לו: רבי חיים בן עטר נמצא בצער גדול בביתך, איך נגלה לך מתורתו? התעורר אותו חכם בבהלה ורץ למחסן ושיחרר את רבנו, נפל על רגליו ובקש ממנו מחילה בבכיות. מהשמים הסכימו לוותר לרבנו אור החיים הקדוש על שנת הגלות, בגלל הצער הגדול שהיה לו באותה שבת קודש, ורבנו נשאר באותו מקום ודרש לאנשי המקום את חידושי תורתו וכולם היו שמחים לשמוע את דברי תורתו של רבנו המתוקים מדבש.גלותו של רבי חים בן עטר