מתוך מעגלי החיים.  050-6284-199

עצירת הגרמנים בשערי ישראל

אחד הסיפורים מתאר את שנת מלחמת העולם השנייה כאשר הגרמנים עמדו בשערי הארץ בשתי חזיתות. אותו הזמן הכריזו בתי הדין של ירושלים לעלות לציונו של "אור החיים הקדוש" ביום ההילולא. המוני בית ישראל הרבו בתפילה ובתחנונים על הציון כשבראשם עמדו הרה"ק מהוסטיאן והרה"ק מזוועהיל זי"ע.

לאחר אמירת תהילים נכרה שמחה על פני הצדיקים. כאשר שאלו למהות השמחה ענה הרב מהוסטיאן: "הסכנה חלפה, לא תעבור חרב בארצנו". הנוכחים התפעלו ושאלו "מנין לו זאת?" השיב להם הרב שראה צורת שם הוי-ה כסדרו כשהוא זוהר מעל הציון והבין שהסכנה חלפה. כך ענה גם הרבי מזוועהיל למקורביו.

ואומנם יומיים לאחר מכן נגרמו לגרמנים אבידות כבדות בשתי החזיתות, בסוריה ובמצרים. ונפתחה כנגדם חזית חדשה מצד הרוסים, והמרצחים מהרו להסתלק מהאזור, וליהודי הארץ הייתה הרווחה.