מעשה בשני שותפים שפרץ ביניהם ריב ונתפרדו. ... והנה בשעת 

הפירוד קפץ אחד מן השותפים ונשבע שיותר הוא לא יבוא 

לראות את פני שותפו

 

עברו מספר חודשים והעלילו עליהם בפני השלטונות כי העלימו 

בעסקיהם רווחים ולא שילמו עליהם מיסים. בשל כך צריכים 

הם לדבר זה עם זה, כדי לתאם ביניהם את עדותם, שידעו 

 להצדיק עצמם מהעלילה .

 שלחו לשאול את הרב מטשיבין האם מותרים הם להוועד יחד .

ייהשיב רבינו: נכון שאותו שותף שקפץ ונשבע אינו יכול לבוא 

 אל חברו, אבל אם חברו בא אליו רשאי לראותו ולדבר עמו .

י יראיה לדברים הביא הרב מטשיבין מ דברי הרמב"ן על הפסוק 

)ט"כ' י( " לא אוסיף עוד ראות פניך -" יפה אמרת ... איני בא אצלך 

אבל אתה בא אצלי. וכן נפסק במהריק ש" )ז"ד רט"יו( שמי שנשבע 

שלא ישב עם פלוני ובא פלוני והתיישב ,לידו אינו מחוייב 

לצאת, משום שחברו הוא שישב עמו ולא הוא עם חברו .

 

ולמעשה, אותו אחד שנשבע שלא יראה את פניו, נכון שידבר 

עמו במקום אפל - בחושך , כדי שלא יראהו, וכדברי הרמב ן "

ואוה "ח" ויקרא למשה ולאהרן לילה - " רמז לו שהוא לילה כי ,

הוא בחושך ולא רואה אותו. " שו"ת( דובב מישרים )