"ויאמרו החרטמים אל פרעה אצבע אלקים היא" (ח,טו) 'במה  הכם?- ר"א אומר ביד הכם, שנאמר "וירא ישראל את היד הגדולה" היד שעתידה ליפרע מסנחריב. ר"י אומר באצבע הכם, שנאמר "ויאמרו החרטומים אל פרעה אצבע אלקים היא" היא האצבע שעתידה ליפרע מסנחריב' (סנהדרין צה,ב) ר"א ור"י חלקו במה הכה המלאך את חיל סנחריב, ולמדו ממצרים שזה מובן כיון שמצרים היא שורש כל הגלויות, שבה נעשינו לעם ולכן היא כשורש לכל מ שיבוא בהמשך, ולכן הגאולה מסנחריב רמוזה בגאולת מצרים. ובפרט שסנחריב הגלה את 10 השבטים, כך שדומה למצרים שמתו ואבדו שם רבים, כמו שדרשו חז"ל ומובא ברש"י "וחמושים עלו בנ"י" (שמות יג,יח) 'אחד מחמשה יצאו וארבע חלקים מתו בשלשת ימי האפילה' וכך ביהודה נישארו יהודה ובנימין וחלק מלוי, שאם נכפיל ב-4 (אחד מחמשה) זה 10 (ולוי שאצלם הוא קצת ולכן לא נחשב) כנגד 10 השבטים שהוגלו. והנה מיילא דברי ר"א מובנים, שבפס' של היד החזקה יש כרמז על סנחריב. משה צעק לה' על שמצרים רודפים ומשיגים אותם (שמות יד,טו) כעין "ויתפלל יחזקיהו המלך" וגו' (דה"י ב,לב,כ), ואחרי זה נאמר  "ויאמינו בה'” (יד,לא) כנגד "ורבים מביאים מנחה לה' “וגו' (דה"י.. כג), וכן "אז ישיר משה ובנ"י את השירה הזאת לה' “(טו,א) שמרמז על שירה לעתיד לבא, ולכן דומה לכך שחזקיהו לא שר להודות על נס ההצלה ולכן לא הגיעה הגאולה (סנהדרין צד,א) וטביעת המצרים והריגת חיל אשור היו בלילה, כך שיש דמיון בניהם. אבל ר"י שמשווה למכת כינים, מדוע, מה מצא בניהם שלכן משווה ביניהם?- ניראה שהשווה כיון שבעקבות מפלת סנחריב נאמר "ורבים מביאים מנחה לה' לירושלים ומגדנות ליחזקיהו מלך יהודה וינשא לעיני כל הגוים מאחרי כן" (דה"י ב,לב,כג) הרי שבא קידוש השם גדול שהאומות רואים שזה מה', ולכן זה דומה לכינים שבהם נאמר "ויאמרו החרטמים אל פרעה אצבע אלקים היא" שהמצרים -הגוים- הם אלו שהוכח להם שיש ה' והוא מעל הכל, ולכן דומה למפלת סנחריב, שלא כמיתת מצרים בים שהקידוש השם היה לעיני ישראל. ובכינים נאמר "וןיחזק לב פרעה ולא שמע אליהם" ולכן דומה לכך שסנחריב אחרי שכולם ראו את כחו של ה', סנחריב הלך לעבוד ע"ז בשרירות ליבו (דה"י … כא). והנה חז"ל ראו ביד ובאצבע קשורים, שלכן דרשו כמה מכות בים ע"פ כמה מכות באצבע (מובא גם בהגדה של פסח) שהיד מורכבת מאצבעות, ולכן יכול ר"י לומר שמה שנעשה במיתת מצרים בים שדומה למפלת סנחריב, זה בעצם הכח של האצבע שבא לידי ביטוי ביד, ולכן הדברים השווים מלמדים גם על האצבע שקשורה למפלת סנחריב. וכך תמיד מה שקורה  לישראל בא להשפיע על כל העולם דרך בנ"י שאנו שורש העולם ואנשיו, ולכן גם ר"י וגם ר"א צודקים השאלה היא באיזה חלק להסתכל. ואולי לכן דווקא בכינים נירמז האצבע שמלמד על מציאות ה' לגוים, שסיבתם כמו שאמרו חז"ל 'למה הביא עליהם כינים?- לפי ששמו ישראל מכבדי חוצות ושוקים' וכו' (שמו"ר י,ז) שזה כרמז שהניקוי החיצוני (מנקי רחובות) מרמז על הניקוי הפנימי, שמנקים זוהמת טומאתם של הגוים ומקרבים אותם לה'. ולכן גם בכינים לא יכלו החרטומים להביא כינים (ח,יד) (בנוסף לעובדה שהם חיה קטנה, יש בכך רמז) כעין שכח טומאתם לא שולט בעולם, שמתבטל ע"י בנ"י. ואולי זה קשור למחלוקתם מתי ניברא העולם ומתי יגאל (שהבריאה באה להיות מתוקן, שזה מתגלה בגאולה) שלר"א זה בתשרי ולר"י בניסן, ומסכימים שניגאלו בניסן ושפסקה עבודתם בר"ה (ר"ה י,ב-יא,א) שניגאלו זה בנ"י שיוצאים ממצרים-כך שמרמז על ביטול כח הגוים  שלא נתנו לצאת ממצרים. ואילו הפסקת עבודתם מרמז על כח בנ"י, שלא יכולים לשעבדם, ולכן ר"י מסתכל על ההשפעה לגוים (אצבע-כינים) ולכן יגאלו בניסן שתתבטל כח טומאת הגוים וטומאה בעולם, ואילו לר"א זה השפעה עלינו (יד-ים סוף) ולכן בתשרי שבו יוה"כ שבו ניתן סליחה לישראל וזה מקור לחזרה לקדושתנו שלפני העגל.