במהלך    הדורות,    עבר    חמישה  עשר  בשבט    כמה  שלבים,   במאמר  זה  נבחן     את  השלבים     שהחג  עבר.

א)   במשנה    ובתלמוד    מוזכר  החג    כ    "ראש  השנה  לאילנות",    דהיינו-   כאשר  מחשבים     את  שנות  הערלה,    וכן  את  שנות   המעשרות,  התאריך    ט"ו  בשבט   מסיים     שנה  אחת    ומתחיל    שנה  חדשה.

ב)    בדורות  שלאחר  התלמוד,    כאשר  הפוסקים  קבעו    באילו     תאריכים    אומרים  תחנון,   ומתי    אין  אומרים  תחנון-     קבעו    שחמישה  עשר     בשבט     הוא    אחד  התאריכים    שבו   אין אומרים  תחנון.

ג)  בדורות  מאוחרים  יותר,      חכמי   הקבלה    קבעו    את   חמישה  עשר  בשבט     כיום     "אכילת     פרות",   ויש  שכתבו  מספר  מסויים     של  פירות    שראוי  לאכול  ביום  זה.

ויש  אף  שקבעו    לעשות  ביום  זה    "סדר  ט"ו  בשבט"     ,  בדומה  קצת   לליל    הסדר    בפסח.

ד)  בדורות  האחרונים     נקבע    ט"ו    בשבט  כחג  הנטיעות,    על  אף     שכל  השנה      נחשב  לזמן  כשר     לנטיעות,  כמו  שכתוב     בפסוק       "כי  תבואו  אל  הארץ  ונטעתם       כל  עץ  מאכל...".

ה)  בשנים  האחרונות,    ישנם    אירגונים     "ירוקים"     שהפכו  את  ט"ו בשבט    כיום  לציון      איכות    הסביבה,   והפכו  יום  זה     כחג  לאיכות  הסביבה.

יוצא  מדברינו,     שישנו  מרחק      רב  ועצום    בין  ט"ו   בשבט  המקורי,     בזמן  המשנה  והתלמוד,     לבין  ט"ו  בשבט    כפי  שהוא  נחגג      היום     בחלק     מקהילות      ישראל.