האם  אדם  חייב      לנהוג      כמנהג  אבותיו,    או  שאינו  חייב,    ובפרט  אם  הוא  נמצא  במקום    שנוהג    שלא  כמנהג  אבותיו  ??

אמנם    אני   מודע  לכך  שישנם  הסוברים  שאדם  חייב  לנהוג  דווקא  כמנהג  אבותיו,    אולם  יש  שאינם    סוברים  כך,   ואני  בתוכם,    ופוק    חזי  מאי  עמא  דבר-     רוב  העולם    אינו    נוהג    בכל   דבר    דווקא  כמנהג  אבותיו.

למשל-

א)    עד  לפני  דור  אחד    או  שניים,  היה  מקובל  אצל  האשכנזים     (במיוחד  אצל  הלא-חסידיים)   להניח  תפילין    בחול  המועד,   בדור  האחרון  מקובל   כמעט   בכל   קהילות  ישראל  שלא  להניח      תפילין  בחול  המועד,   כנראה  בהשפעת      קהילות    הספרדים.

רואים  מכאן    שבמציאות   שנוצרה  כאן  בארץ,   שיש     מעין   "כור  היתוך" ,   ולא  כל  העדות   שומרות   בקפדנות  על  מנהגי   אבותיהם  ועדותיהם,   אלא  מושפעות   ממנהגי    הסביבה    שלהם.

ב)  ובכלל,   יוצאי  גרמניה   ,  שנהגו   משך  שנים  בעיקר    על  פי  פסקי  המהרי"ל,   שנודע  בין  השאר  בכינויו     "אבי  מנהגי  אשכנז"    -כאשר  עלו ארצה    החלו    ברובם,   תוך דור-שניים,   לנהוג  כמנהגי   האשכנזיים-הפרושים,    ורק   בשנים  האחרונות    קם    "מכון מורשת אשכנז"    שמטרתו     "להחיות"    את  מנהג    אשכנז.

ג)   בקהילת   גרבא   היה  נהוג    לתקוע   בשופר   עם כניסת  השבת,  על  מנת  להכריז  על  כניסת  השבת,    יוצאי  גרבא  כאן  בארץ   לא  המשיכו    במנהג  זה,  על אף  שזהו  מנהג  אבותיהם.

רואים  מכאן  שלפחות   לפי  חלק  מהשיטות   אין   חובה   על האדם  לנהוג  כמנהג    אבותיו.