מסופר על יהודי עשיר שחי ברוסיה לפני 

המהפכה שהיה מוקיר תורה וזכה ששני 

חתניו נהיו גדולי הדור, לאחר המהפכה 

ברוסיה, כשלקחו ממנו את כל רכושו, היה 

אותו יהודי מתנחם ואומר לכולם שיש לו 

עוד שני יהלומים שאותם לא יוכלו לקחת 

ממנו לעולם, הלא הם שני חתניו.

וסיפר מרן רבי אלחנן וסרמן זצ"ל, 

שפעם הגיע לביתו של אותו יהודי בתקופה 

שהיה עדיין עשיר, וביקש להתרימו 

לישיבה, אך היות והיה זה יום חורפי סוער 

וכל בגדיו ונעליו של רבי אלחנן היו 

מלוכלכות מהבוץ, חשש מאוד שכשיכנס 

ילכלך את השטיחים והרהיטים, ולכן 

החליט להיכנס דרך הדלת הצדדית 

מהמטבח ששם אין שטיחים, בנותיו של 

בעל הבית פתחו לו את דלת המטבח והלכו 

לקרוא לאביהן באומרן לו שראש הישיבה 

ממתין לו ליד דלת המטבח, כשהגיע 

העשיר שאל מדוע ראש הישיבה בא 

מהדלת הצדדית ולא מהדלת הראשית 

כרגיל? התנצל רבי אלחנן ואמר שלא רצה 

לקלקל את השטיחים והרהיטים מהבוץ. 

כעס העשיר ואמר: רבי! בזה הנכם 

מקלקלים לי את חינוך בני הבית, אני מחנך 

את בנותי שהתורה חשובה יותר מכל דבר 

אחר בעולם, והנה אתם מראים להם כעת 

שהשטיחים והרהיטים חשובים יותר 

מהתורה!? אני מבקש מכבוד מעלתכם 

שתמחלו על הטירחא, ותכנסו דרך הדלת 

הראשית כדי שבנותי יראו שגם אם כל 

הרכוש יתלכלך, יש לקבל בכל הכבוד יהודי 

גדול בתורה!

רש"י בפרשתנו מבאר מדוע היו עיני 

לאה רכות, 'שהיו הכל אומרים שני בנים 

לרבקה ושתי בנות ללבן, הגדולה לגדול 

והקטנה לקטן', אלא שלאה לא רצתה 

להינשא לעשיו אלא ליעקב, ולכן בכתה 

והתפללה על כך הרבה, והנה בסוף ראינו 

שזכתה לאה שיצאו ממנה ששה שבטים, 

יותר משאר האימהות, ויותר מכך זכתה 

שהשבטים החשובים יצאו ממנה.

כמה מוסר יש לנו ללמוד מכך, לא חשוב 

מי אתה ומי משפחתך, אלא מה הם 

השאיפות שלך, ואיך אתה מחנך את עצמך 

ואת ילדיך, לפי זה יהיו התוצאות, הדורות 

הבאים.

(עפ"י טיב התורה-ויצא)