פרשת ויצא- מה הם התרפים ומדוע רחל החביאה אותם?

מאמר מאת: אהובה קליין

בפרשתנו מסופר על גניבת התרפים על ידי רחל,וכך התורה מתארת את האירוע:

"ולבן הלך לגזוז את צאנו ותגנוב רחל את התרפים אשר לאביה..".

בהמשך התורה מתארת את חיפושיו של לבן אחר התרפים:"ויבוא לבן באהל יעקב ובאוהל לאה ובאוהל שתי האימהות ולא מצא ויצא מאוהל לאה ויבוא באוהל רחל:ורחל לקחה את התרפים ותשימם בכר הגמל ותשב עליהם וימשש לבן את כל האוהל ולא מצא:ותאמר אל אביה אל ייחר בעיני אדוני כי לא אוכל לקום מפניך... ויחפש ולא מצא את התרפים"[ל"א,י"ט]

השאלות הן:

א] מהם התרפים ומדוע רחל גנבה והחביאה אותם?

ב] כיצד יעקב חטא בלשונו והביא על עצמו  קללה, האם  ישנו מקרה דומה במקרא?

ג] היכן מצאנו בתנ"ך דוגמאות  לתרפים?

התשובה לשאלה א]

לפי רש"י:- תרפים פירושו- אלילים-רחל גנבה את אלילי אביה במטרה להרחיקו מעבודה זרה.

לפי הרמב"ן: מדובר בכלים שקלטו את השעות ועל פי זה ניתן היה לדעת עתידות והמילה נגזרת מלשון:רפה ידיים,כמו שנאמר:

"נרפים אתם נרפים"[שמות ה,י"ז]התרפים הם כמו נבואה רפה,פעמים מצליחים בנבואתם ויש שיאכזבו ויכשלו בנבואתם,כמו שנאמר:

"כי התרפים דיברו אוון"[זכריה י,ב]

ואלה שהיו קטנים באמונתם,לא היו פונים לאלוקים בתפילות ובקשות,אלא לתרפים אלה.

[להבדיל]בדומה לאפוד שענד הכהן והיה שואל באפוד הקדוש,הם היו שואלים בתרפים ומאמינים בו.

ומכאן שלבן עצמו היה קוסם ומנחש,כפי שאמר ליעקב:

"..אם נא מצאתי חן בעינך ניחשתי ויברכני ה' בגללך"[בראשית  ל,כ"ז]

רחל גנבה את התרפים כי חששה שהם יגלו לאביה  את דבר בריחתו של יעקב. כנראה שהתרפים היו אלוהיו של לבן ולכן אמר ליעקב:

"למה גנבת את אלוהי"?[בראשית ל"א]

הרמב"ן מזכיר אנשים שהיו מאמינים בתרפים אלה כגון:מיכה,גדעון,בלעם.

לפי הזוהר,תרגום יהונתן ופרקי  דרבי אליעזר: התרפים נחשבו לעבודה זרה,אליל זה היה בכור אדם שנשחט והוחנט ומתחת ללשונו היו מניחים שם של טומאה,וכך היה מגלה להם נסתרות,אליל זה נקרא בשם:"תרפים" וזו לשון גנאי כמו מקום התורפה.

אבן עזרא סובר: כי התרפים היו מראים את המזלות, ויש ממש  בחוכמת המזלות.

רחל חששה, שמא על פי המזלות ייוודע ללבן  דבר בריחתו של יעקב.

התשובה לשאלה ב]

כאשר לבן התלונן בפני יעקב כי גנב את אלוהיו,ענה לו יעקב:"עם אשר תמצא את אלוהיך לא יחיה נגד אחינו ..ולא ידע יעקב כי רחל גנבתם"[שם ל"א,ל"ב]

רש"י אומר: כי היות ויעקב לא ידע כי רחל גנבה את התרפים בכבודה ובעצמה,

לכן לא חשש להחמיר בתשובתו. ובגלל אותה לשון קללה  שאמר ב פיו-מתה רחל בהמשך  כשהיו בדרך,כמו שנאמר:"ותמת רחל ותיקבר בדרך אפרתה היא בית לחם:ויצב יעקב מצבה על קבורתה היא מצבת קבורת רחל עד- היום"[בראשית ל"ה,י"ט-כ]

ישנו פירוש האומר כי:דבר דומה קרה לרבקה, כאשר שכנעה  את יעקב ללבוש את בגדי עשיו ואמרה לו:"..עלי קללתך בני אך שמע בקולי.."[שם כ"ז,י"ב]

עלי = ראשי תיבות -עשיו,לבן,יוסף.

בהמשך באו צרות עם עשיו,לבן ויוסף.

התשובה לשאלה ג]

בתנ"ך ישנן דוגמאות להופעת התרפים,הנה כמה דוגמאות:

א] הושע ג,ד:"אין מלך ואין שר..ואין איפוד ותרפים"

ב] שמואל –א,ט"ו,כ"ג:"חטאת קסם מרי ואוון,ותרפים הפצר".

ג] יחזקאל כ"א,נאמר על נבוכדנצר:"קלקל בחיצים,שאל בתרפים"

ד] שמואל –א,י"ט,י"ג: מסופר על אשת דויד-מיכל בת שאול,כי  הניחה את התרפים במיטה עם כביר עיזים למראשותיו,כדי שאלה המחפשים את דויד יחשבו כי הוא שוכב במיטה.

לכן אצל דויד נשמע הגיוני יותר: כי התרפים לא היו עבודה זרה,אלא כלי  כדי להורות את השעות,אבל הקוסמים היו משתמשים איתם למטרת קסמיהם ומנבאים עתידות.

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להגיע למסקנה:  כי לרחל הייתה כוונה טובה בדבר גניבת התרפים והחבאתם - בין הכרים והכסתות על  גב הגמל.

כי אם מדובר בעבודה זרה ממש-הרי היא רצתה להרחיק את אביה מכך.

 ואם התרפים היו בעלי כוח לגלות  פעמים עתידות,כוונתה הייתה להערים על אביה למען לא יתגלה לו באמצעות התרפים דבר בריחת יעקב.

מכל מקום,ניתן ללמוד מהפרשה גם כי:"ברית כרותה לשפתיים"-כלומר אדם חייב להיות זהיר בלשונו וטרם ידבר יחשוב פעמים על דבריו,שמא לא יביא על עצמו קללה.

מי ייתן ונלמד מהתורה- שהיא מלשון הוראה: כיצד לנהוג נכון ולהקפיד על שמירת הלשון.

ככתוב:" שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו"[משלי  כ"א,כ"ג]